קרוהן וצבא
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
שלום,קוראים לי יעל ואני משרתת בצבא. לאחרונה אובחנה אצלי מחלת הקרוהן ואני מאוד מתלבטת אם ללכת לועדה רפואית או לא... שמעתי סיפורים לא נעימים לגבי חיילים שחלו במחלה ורציתי לדעת אם יש משהו שיכול לספר מה עבר עליו.
יעל שלום מנסיוני קרוהן וצבא לא הולכים ביחד אני השתחררתי מהצבא בגלל קרוהן. לא ברור לי איך אובחנת כחולת קרוהן והצבא לא יודע על זה ,אם אובחנת ע"י רופא צבאי כבר מזמן הוא היה מטיס אותך לועדה רפואית. קרוהן זה לא משחק ובדרך כלל בפעם הראשונה זה ממש גורם לבן אדם לא לתפקד עד שעולים על זה ומתחילים לטפל. ממש לא ברור לי מי מטפל בך ואיך את משלמת על תרופות בלי שהצבא יודע על זה. אני חושב שחשוב להודיע לצבא ,מקסימום אם כל כך חשוב לך לשרת את יכולה להמשיך בהתנדבות ( זה מה שאני עשיתי) חוץ מזה אני חושב שאת יכולה לקבל גם הכרה כנכת צה"ל. לעניות דעתי לכי לספר על זה בצבא כי הבריאות שלך היא מעל הכל ,בסוף עוד תשבי בכלא כי היית צריכה להגיע למיסדר ובילית בשירותים. בהצלחה - דוגי
דוגי שלום, אני בצבא (קבע) ואובחן לי קוליטיס. עברתי ועדה רפואית והפרופיל נקבע ל- 21. רציתי לדעת אם הצבא הכיר במחלתך כנכות.
היי יעל! כחולת קוליטיס שאובחנה כחולה במהלך שירות צבאי, אני יכולה לספר לך מה צפוי להתרחש - כי ההתייחסות לקרוהן וקוליטיס היא מאוד דומה. קודם כל אם התאשפזת אז הצבא חייב לדעת ואין מצב שהוא לא ידע מכיוון שרופא צבאי המפנה אותך לגסטרואנטרולוג צריך והוא ידע בסוף מה קורה איתך. בהתאם לאבחנה את תשלחי לועדה רפואית ולהיות כנה איתך באופן המלא את תקבלי פרופיל 24 זמני לשנה שמשמעו שחרור מצה"ל או נידוב, במידה והוא מאושר ע"י מקרפ"ר היושבים בבקו"ם בת"א. אם תאושר לך התנדבות אז את תהי חיילת לכל דבר, תקבלי תעודת מתנדב, שבה מפורטות הקלות שצריכות להנתן לך. אינני יודעת באיזה תפקיד את משרתת, אך אם זו עבודה פיזית, ספק אם תחזרי לאותו התפקיד. חוץ מזה שתדעי שאת אמורה לשרת בבסיס עורפי - ולא בסיס שליד גבול מסוים או שרמת הסיכון בו היא גבוהה, וזה מהנימוק שאם חלילה קורה משהו בטחוני מסוכן ואת במצב של התקף ז תהיה אולי בעיה לפנות אותך מהר כדרוש ובבסיסים עורפיים, זה כעקרון יותר בטוח. לאחר שנה, ישקלו שוב את מצבך הרפואי ואם לא תהיה לך ביטול אבחנה הפרופיל יקבע ל- 21 ואם תשאר לך עוד יתרת שרות אז תוכלי שוב להתנדב או להשתחרר, תלוי בבחירתך וברצונך. כאחת שעברה את זה זה הרבה טרטורים, אך בסוף הכל עובר ומה שחשוב זה הבריאות שלך, ואני אומרת לך מנסיון מאחת שמאוד אהבה את תפקידה הצבאי והזניחה את עצמה וגם לא רצתה שידעו - קודם כל שתהי בריאה - אמן ואמן! ואח"כ יהיו לך כל הכוחות הפיזיים והנפשיים ושזה יהיה לך מול העיניים תמיד! המון בריאות וכל טוב!
לענבל ודוגי רציתי להודות לכם, נתתם לי להרגיש טוב יותר במצב שבו אני נמצאת !
