אני רוצה לשתף אתכם...

דיון מתוך פורום  גסטרואנטרולוגיה - תמיכה

14/10/2001 | 23:52 | מאת: נטע ט

היי כולם! אני רוצה לשתף אתכם בהרגשה שלי, קודם כל קצת רקע.... ההתקף האחרון שלי היה לפני קצת יותר משנה, ולפניו היה לי רק התקף אחד ( הבום הגדול) וביניהם היה מרווח של 5!!!! שנים! לאחרונה היה לי מידי פעם דם והיום ממש נבהלתי! בכל יציאה היה לי דם! והוא סמיך יותר וכהה יותר (שזה אומר שזה בחלק היותר עליון של המעי הגס וזה הרבה יותר מפחיד! ) והכמות שלו גדלה! ואני ממש מפחדת! אתם מכירים את זה ששוכחים? שוכחים לטפל כמו שצריך ולשמור כמו שצריך ושוכחים שצריך תמיד לזכור שהיא קיימת ושהיא יכולה לחזור! בגלל שהיה כזה הפרש זמן ארוך בין ההתקף הראשון לשני פיתחתי אופטימיות חסרת אחריות (ובסיס) בנוגע למחלה שלי וחשבתי שזה ה"אופי" של המחלה שלי וככה זה יהיה תמיד. אבל זה לא! אין לה אופי ואין שום דבר שיכול לעצור אותה! אז מה עוד פעם קורטיזון? עוד פעם סיגמו או קולונוסקופיה? וחוקנים? ובית חולים? הקטע הוא שאני אפילו לא טורחת לעשות עם זה שום דבר, אני לא מקדימה את התור לרופא שלי ואני לא טורחת לזכור לבלוע את כל הכדורים שאני אמורה לבלוע ואני יודעת שזה טיפשי, אבל לא בא לי להתייחס למחלה הזאת עכשיו! אני יודעת שזה שאני לא מתייחסת אליה רק מחמיר את המצב ובכל זאת... חוסר הגיון מוחלט. בכל אופן תודה על ההקשבה, אולי מחר אני אעזור אומץ ואתמודד איתה.... נטע.

15/10/2001 | 00:48 | מאת: רון

היי נטע, קשה לי להטיף לך כי אם יש מישהו שמזניח זה אני...כבר איזה שנה וחצי שאני לא נוגע בכדורים...בכל אופן אני דוגמא רעה תתחילי לקחת את מה שצריך יש לך הזדמנות למנוע את ההתקף הבא אז יאללה. רק טוב שיהיה לך רון.

15/10/2001 | 16:20 | מאת: דני לא רופא ולא מטפל

נטע היקרה אני לא סובל מ IBD ולא יכול כמובן אפילו לדמיין את הסבל שלכם. (אני בפורום הזה בגלל מחלה אחרת שקיויתי לשוא לקבל תשובות עבורה) לעומת זאת אני עוקב אחרי כל שביב של מידע שמתפרסם באינטרנט על מחלות גסטרו. אני חושב שיש לי יסוד טוב להאמין כי העולם הרפואי יגיע לפריצת דרך בטיפול במחלות IBD בעתיד הלא רחוק. מאחר שזאת מחלה (או משפחת מחלות) שכיחה למדי לא נחסכים מאמצים לחקור את במחלות האלה. חשוב מאד שמי שסובל מסינדרום זה יגיע לזמן הזה - כאשר יגיע (ואני לא אומר אם יגיע) במצב הטוב ביותר שרק אפשר. מי אני שאגיד לך מה לעשות, אבל תחשבי על מה שאני אומר. דני

15/10/2001 | 20:30 | מאת: לילך ס

היי נטע, אני לפני שנה הייתי באותו מצב בדיוק. גם אני התחלתי לדמם ולא רציתי ללכת לרופא והתעלמתי מהמחלה, עד שהיא ממש ממש החמירה ואיבדתי כמויות מאוד גדולות של דם, דבר ממש לא נעים....כפי שאת בטח יודעת. המלצתי האישית: אל תזניחי, בגלל ההזנחה שלי, קיבלתי כמות גדולה יותר של פרדניזון ולקח לזה הרבה זמן עד שזה התחיל להשפיע. בכל אופן, תרגישי טוב לילך