תודה על תגובך...

הענין הוא שגם רופא המשפחה שלי לא ממש "מתלהב" מהעניין כשאני באה להתייעץ איתו בקשר לעניין.. אני פשוט מרגישה כאילו כולם נגדי וזה כמובן רק מחמיר את המצב, גם מבחינה בריאותית. אני פשוט מיואשת כבר ההורים גם באו אליי בגישה של "כנראה אנחנו לא יכולים לספק לך את הדיאטה שאת צריכה, פה זה לא בית מלון, אז תחפשי לעצמך באינטרנט מה טוב לך ומה לא" ופשוט קשה לי להסביר להם שוב ושוב והם לא מבינים.

לדבר עם רופא הגסטרו. ואם מי שאבחן אותך כסובלת ממעי רגיז זה לא רופא גסטרו אז תתעקשי לראות רופא כזה, המומחה במחלות דרכי העיכול. אם את צעירה כמו שאני מבינה, אולי את צריכה לראות גסטרו ילדים ("ילדים" זה יכול להיות עד גיל 21 לפעמים, בהקשר הרפואי). בהחלט יתכן שתצטרכי לעשות מאמץ ולהכין לעצמך אוכל מיוחד ולהיות אמיצה ולהתעקש לא לגעת בדברים שמזיקים לך. בן משפחה עם צרכים מיוחדים מכל סוג זו באמת מטלה שמכבידה על כולם, אבל צריך למצוא פתרונו. אני בטוחה שאם היו מאבחנים אצלך סוכרת ובגלל זה לא יכולת לאכול סוכר ההורים שלך לא היו אומרים ש"פה זה לא בית מלון" אלא היו דואגים לך לתזונה מתאימה. אם את לא מקבלת תמיכה בבית אז טוב שבאת לכאן. זה המקום הנכון ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן. והעיקר - לא להתייאש. הכי חשוב זה הבריאות שלך, ולא מה אחרים חושבים. את תצטרכי לחיות עם הגוף שלך הרבה אחרי שלא תצטרכי לחיות אצל הורייך.

מאד מאד עזרתי לי ותמיד טוב לדעת שיש אנשים שיודעים על מה אתה מדבר...