איזה לילה
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
למרות הסטרואידים הכאבים נמשכים. אחרי שבוע ימים שהצלחתי להמנע ממורפיום ע"י כך שלקחתי ואבן ופראמין כל ערב ובעזרתם נרדמתי הערב נאלצתי שוב לקחת מורפיום אחרי הואבן והפראמין. ולמרות הכל אני עדיין ערה. הכאבים הפעם כמעט ולא מושפעים מהמורפיום ועדיין קשה לי להרדם. זה בטח בגלל השילוב של הכאבים ושל הפרדניזון. נוסף על הכל לחץ הדם עלה לי (זה לא כל כך מפתיע גם פרדניזון וגם כאבים שני דברים שתורמים לכך רבות). אני מחכה לבוקר לדבר עם הרופא שלי בתקווה שהוא לא ירצה לאשפז אותי. איזה מצב לא נעים זה אחרי שבוע וחצי של חופשה לא להגיע לעבודה. אני אנסה לחזור למיטה בתקווה שארדם כדי שבכל זאת אוכל ללכת מחר לעבודה. שיהיה לכולנו שבוע טוב והרבה בריאות סימונה
מה המצבך מבחינת יציאות ואכילה? האם את אוכלת? האם יש לך יציאות? אני ממש ממש מקווה שאין לך חסימת מעיים (הסימפטומים - הקאות, עצירות, בטן רגישה מאד וכאבים).
אני אוכלת תקין והיציאות בדר"כ תקינות. בפעם האחרונה שהייתי במיון עשו לי צילום לשלול חסימת מעיים והצילום יצא תקין. היום היה לי מאוד קשה בעבודה אני גם סובלת כאבים וגם מותשת לאחר לילה בלי שינה. שוחחתי הבוקר עם פרופ' אליקים והוא אמר שיש לחכות שבוע להשפעת הסטרואידים. הרופא הזה הוא פשוט מקסים. הוא אף פעם לא כועס שאני מצלצלת ולי כל כך לא נעים שאני נאלצת להפריע לו לעיתים כל כך קרובות. תודה לך טליה הרבה בריאות סימונה
ממש עצוב לי לקרוא שאת כל-כך סובלת.אני מאוד מקווה שהסטרואידים ישפיעו עלייך במהרה ותרגישי יותר טוב. לגבי העבודה לדעתי זו הבעיה הקטנה. אין מה לעשות קודם כל הבריאות ורק אחרי כן העבודה. לכל אדם יש מחליף ואף אחד לא בוחר להרגיש כ"כ רע כמו שאת מרגישה כדי להעדר מהעבודה. לפי דעתי כדאי לך לקחת חופשת מחלה לטפל בעצמך ולנוח מה שיותר. תחזרי לעבודה רק אחרי שתתאוששי. אני יודעת שלמורים קשה להעדר. אני גם מורה אבל עדיין לא ראיתי שנתתנו לאף מורה מדליה שהוא מגיעה חולה לעבודה. המון המון בריאות ואני מקווה שתרגישי יותר טוב במהרה.
מעניין, יש לי חברה עם קוליטיס שגם היא מורה... צירוף מקרים? בכל אופן, היא היתה ממש חולה הרבה זמן תוך כדי עבודה ונאלצה להיעדר לא מעט. תנחשי מה, סימונה? הסתדרו גם בלעדיה. אחר כך היא עברה את הניתוח לפאוץ' והיתה מנוטרלת מעבודה די הרבה זמן - וגם אז - הסתדרו בלעדיה, אפילו אם עשו פרצופים חמוצים לפעמים. אני מסכימה בהחלט עם זמיר - קודם כל הבריאות.
