יום הלימודים הראשון

דיון מתוך פורום  גסטרואנטרולוגיה - תמיכה

01/09/2004 | 19:52 | מאת: ענת

נו אז איך היה לכולם? אנחנו עברנו אותו בצורה דיי רגועה. אני עבדתי עד חמש. תום הלכה לחברה ישר אחרי בי"הס בלי שהיה לה אינשור כמובן. הצלחתי לשכנע אותה בדרך נעימה שאני באה לאסוף אותה ישר אחרי העבודה. היה מאוד כייף להיפגש.וכשהגענו הביתה היא לקחה את האינשור. יש לה עוד אחד להיום. רציתי לספר לכל האימהות/אבות בינינו על ספר מצויין שעוזר המון בכל נושא ההערכה. יש שם רעיונות על כל מיני דברים כייפים שאפשר לעשות כמישפחה או לעצמינו. קוראים לו: במלא ההערכה. קשה מאוד להשיג אותו אבל הוא מאוד שווה ועוזר בימים קשים. בקיצור מאוד מומלץ. זהו מאחלת לכולם שנה נהדרת ענת

02/09/2004 | 00:20 | מאת: ריקי

היי ענת. יופי לשמוע דיווחים טובים. מאחלת שתהיה לכם שנה מלאת ימים טובים וחיוכים. מה תם אוכלת מלבד אנשור? האם את יכולה לתת יותר פרטים על הספר? הוצאה? מחבר? כל טוב ריקי

02/09/2004 | 17:48 | מאת: ענת

היי כמו שאמרתי הספר נקרא: "במלא ההערכה" כתבו: דיאן לומנס וג'וליה לומנס. הוצאת אור עם. בקשר לתום היום הי ה בוקר קשה יותר. למרות שהערנו אותה מספיק מוקדם ובצורה נעימה היא לא רצתה לקום . משכה ומשכה את הזמן עד שנעלצנו להוציא אותה פיזית מהמיטה ולהלביש אותה. כמובן שהיה בכי וצעקות אבל בשלב מסוים. היא בכל זאת נרגעה והיה בסדר. יש לך רעיונות איך לשנות את הבקרים האלה? אני מקווה שאתם התחלתם את היום יותר טוב. ביי ענת

02/09/2004 | 10:15 | מאת:

כמה טוב לשמוע שהיום עבר ברגיעה ובלי מלחמות :) מאחלת שכל הימים יהיו כאלה, ושנת הלימודים תעבור בכיף ובלי בעיות. אני נזכרת (להבדיל, קצת) בתקופה שהייתי באוניברסיטה והייתי על דיאטה מיוחדת, מה שחייב אותי לקחת אוכל לאוניברסיטה בצידנית קטנה כזו ולהסתובב כל היום עם תרמוס מלא תה צמחים... לא נעים לבלוט ככה בענייני אוכל בגיל 23, אז אני מתארת לעצמי שעוד פחות נעים להביא לבי"ס אינשור בגיל 10-11... אם יהיו לה עוד ימים ארוכים כאלה בעתיד ותרצי שהיא תיקח אינשור באמצע היום, אולי אפשר להעביר אותו מהקופסה שלו לאיזה בקבוק "קול" כזה, מאלה שיש עליהם תמונה של גיבורי הילדים (מה זה היום? ברבי? המורדים? אוי אני מרגישה זקנה עכשיו..). אולי זה יכול להפוך את העניין ליותר נעים עבורה?

02/09/2004 | 17:41 | מאת: ענת

היי תודה על הרעיון אני מאוד שמחה שנתת לי אותו. היום אני הולכת לפגישה עם צוות המורים והמנהלת. לספר על מצבה של תום. בשביל שאני אוכל לשלוח לה אינשור אני צריכה לדעת שיש מקום לקרר אותו.אחרת היא לא תיקח אותו. זהו דווקה היום היה בוקר לא קל למרות שהארנו אותה בצורה נעימה ועם ליטופים היא לא זזה עד שלא הוצאנו אותה בכוח ואסף הלביש אותה. כמובן שהיה לחץ ובכי אבל זה נגמר יחסית טוב. ביי בינתיים ענת

02/09/2004 | 16:39 | מאת: סימונה

אני שמחה לשמוע שאצלכם היום עבר בשלום. אני התחלתי את השנה בצורה לגמרי לא טובה. אחרי שהי הלי התקף חזק של כאבים בששי שבת היה לי התקף נוסף שהתחיל ביום שלישי בערב. ישנתי בקושי שעתיים והלכתי לבית הספר. מזל שזה היום החופשי שלי אז אחרי שעה הסתלקתי. אתמול אחרי שלוש שיחות טלפון עם הרופא שלי הוא החליט לשלוח אותי למיון. זה היה מאוד מתיש ומלחיץ. חזרתי הביתה בסביבות השעה שתיים בלילה. הלכתי היום מאוחר יותר לעבודה ובשלושת השעות שלימדתי הסתדרתי. עכשיו שוב הכאבים מתגברים. נמאס לי כבר. המנהלת המגיעלה כעסה שלא עדכנתי אותה. תמיד היא אמרה שצריך לעדכן או אותה או את הסגנית ועכשיו היא כועסת שעדכנתי את הסגנית ולא אותה. אני מקווה שההמשך יהיה יותר טוב. בצורה כזאת יהיה לי מאוד קשה לתפקד. שיהיה לכולכם סוף שבוע נעים והרבה בריאות. סימונה

02/09/2004 | 17:35 | מאת: קרוליין

02/09/2004 | 17:54 | מאת: ענת

היי אני מאוד מצטערת לשמוע על מצבך. אני מאוד מקווה שתרגישי יותר טוב. שההתחלה הקשה תהפוך להמשך יותר קל. ביי ענת