לטליה
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
אני שמחה שאת שוב כאן איתנו. אני מקווה שהבעיות שהיו לך הן כבר מאחורייך. הרבה בריאות סימונה
הבעיות לא היו שלי אישית אלא של בעלי אבל אין ספק שכשבן הזוג חולה זו מעמסה קשה, וזה נותן קצת תמונה של מה שעלול לעבור על בני הזוג של חולי קרוהן וקוליטיס - נושא שעולה כאן לפעמים... אבל זה גם מראה שזה שאנשים אומרים למה להתחתן עם בחור/ה חולה זה שטויות כי כל אדם, בריא כמו שור, יכול יום בהיר אחד לחטוף איזו בעיה רפואית וזה חלק מה"דיל" - כמו שהנוצרים אומרים בטקס הנישואין - "לטוב ולרע, בחולי ובבריאות"... והנה אני, שבד"כ היה ניתן לחשוב שאני זו שאצטרך תמיכה ועזרה של בן הזוג במצב מחלה - מוצאת את עצמי בעמת התומכת, המסייעת, המתרוצצת והמתעייפת... וזה מעייף. אני רק מקווה כרגע שכל ההתרוצצויות והעייפות והלחץ לא יגרמו לזה שיתחיל לי התקף משמעותי. בינתיים יש לי רק שלשול שנראה כמו שלשול של לחץ אטומי, אבל לא שלשול של קוליטיס (אחרי יותר מעשר שנים אני יודעת מה ההבדל..) וקצת כאב בטן. אני מקווה שזה יעבור בשלום ונוכל נסוע לחו"ל כמו שתוכנן בעוד כעשרה ימים.
מאחלת לכם נסיעה טובה והרבה בריאות סימונה
אני יודע שזה ברור לכולם וגם נאמר לא אחת, אבל אני רוצה לחזור ולומר לך כמה שאת נפלאה, והמסירות שלך בניהול הפורום, התשובות המעמיקות שלך גם על שאלות שנענו כבר פעמים רבות בפורום זה, והרצון לעזור ממש מחממים את הלב. אז תודה תודה תודה לך! ושתהיו בריאים, ונסיעה טובה ומהנה! יותם
בשביל לעזור אחד לשני/ה רק חבל שלא כולם יודעים את זה וכשאני חליתי גם אישתי הייתה נגדי לצערי וזה החמיר.אני גם מרגיש אשם שלא ידעתי לעצור את התהליך הזה והייתי צריך להיפרד גם מילדי אף שאני בקשר טוב מאוד איתם אבל אנחנו לא גרים יחד. נישואים זה לא רק חליפה של מיצים כמו שאומרים ושל עשיית ילדים.היום אני יודע שחיידקים הכריעו את משפחתי וחבל שלא הייתי חכם אז כמו שאני היום. מה קרה לבעלך ? אם מותר לשאול. זה קשור למחלותינו ? בכל מיקרה שיהיה כל טוב ונשמע ממך.
כמו שחששתי כל המתח והריצות האלה גובים מחיר ואני קצת חולה היום. לדעתי זו לא התלקחות אלא כמו קלקול קיבה כזה. לא נעים.
