הומור עצמי והומור חיצוני

http://news.walla.co.il/?w=/6/569527 כמו שהוזכר פה בפורום לפני זמן רב מאוד, יש גם להקה ישראלית שעונה לשם "קוליטיס" (הם אפילו מופיעים בבארבי השבוע). והשאלה הלא ממש חשובה (אבל מי אמר ששאלות שאנחנו שואלים חייבות להיות הרות גורל כל הזמן) היא למי זה מפריע, אם בכלל. בגדול, אני מעודד הומר עצמי, זו דרך נהדרת להתמודדות. כן מפריע לי שמישהו שעומד מהצד ישתמש בהומור הזה. מצד שני, זו קצת צביעות, כי זה פחות מפריע לי כשההומור לא נוגע לי אישית. אני זוכר שהתפרסמה בידיעות מודעה הומוריסטית על "המעי העצבני". זה הפריע לי בגלל שלא חשבתי שהם היו צוחקים לו היה מדובר במחלה ממארת או "קשה" אחרת. אין לי מסקנה חותכת. רק בריאות, אורן

שיש דבר כזה חופש אמנותי ויש מיצגים אמנותיים שמציגים מחלות ואסונות וכל מיני. אני חושבת שהמשפט במכתב של האגודה - "אקו"ם הרי לא הייתה מעלה על דעתה לקבל לשורותיה להקות עם שמות להקת האיידס או להקת תקיפה מינית", הוא קשקוש. בטח שאקו"ם היתה מעלה על דעתה, וגם רושמת. מי מחליט מה עובר את גבול חופש הביטוי? הרי אין בזה "הסתה" נגד חולות או עידוד למעשים אסורים. יש בעולם להקות עם שמות משונים ומוזרים וגם פוגעים, ומי שלא רוצה לשמוע אותם שיסגור את הרדיו ולא יקנה את התקליט. ואכן קצת הומור זה בריא מאד, והומור זה לא רק לצחוק מהבדיחות של עצמך... אבל ארגונים כמו אחת מתשע כנראה חושבים שאם לא ימחו על משהו (ולא ממש חשוב מה, העיקר למחות) אז לא יקחו אותם ברצינות, אבל בסופו של דבר הם הופכים את עצמם לבדיחה, כמו כל מי שלוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. זה מזכיר לי סיפור ירושלמי על חכמתה המופלגת של המשטרה, שבמשך שבועות חיפשה מה פירוש כתובות ה'נאצה' שנמרחו על קירות העיר ובהן נכתב - "הכורדים המשוטטים!!" וניסתה לגלות מי הגזעני שכותב אותן ומה יש לו נגד כורדים, ורק אחרי הרבה מאמץ מודיעיני הסתבר להם שמדובר בשם יצירתי במיוחד של להקת רוק צעירה עם עודף זמן ותרסיסי צבע שחור.

רק לידע כללי אני מנגן בלהקת קוליטיס וזה בכלל לא בקטע של צחוק , הזמר/כותב/מלחין שהקים את הלהקה חלה בקוליטיס בזמן שירותו בלהקה צבאית וכרגיל הוא לא קיבל טיפול ראוי והמחלה רק החמירה ולבסוף הצבא זרק אותו... וזה בקצרה הסיפור מאחורי שם הלהקה.