סיפור לשבת
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
החלטתי שמגיע לי לצאת ולהתאוורר. אחרי הכל אני לומדת נון סטופ והחבר שלי עסוק עם היורו המחורבן הזה (מזל שזה רק פעם ב-4 שנים למרות שהייתי מציעה שזה יהיה פעם בעשור)- אז לקחתי חברות ונסענו לכיוון הנמל בתל-אביב. הרגשתי ממש טוב עם עצמי כי סוף -סוף חזרתי למימדים נורמלים מבחינת הפנים שלי אחרי שנים של שימוש בסטרואידים לבשתי את הג'ינס החדש ויצאתי לקרוע את העיר. עד שחשבתי שברחתי משגעון הכדורגל- בכל פאב שנכנסנו היה מסך ענק ועשרות גברברים מזילים ריר על 22 שחקנים אירופאים אנטישמים רודפים אחרי כדור-ממש מעניין, מרטיט ומעורר יראת כבוד. טוב- מה אנחנו צריכות גברים? יש לי גבר בבית שאוהב ותומך ( אבל לא בזמן המשחק, רק בזמן החסויות או מחצית) אז ישבנו לנו בצד שתינו אלכוהול (זה לא מבלבל לי את הבטן מלבד רעשים שלא ממש שומעים עם המוסיקה החזקה של הפאב) והיינו מבסוטיות מהחיים. נגמר המשחק-פתאום אנחנו הדבר הכי חם בפאב (אפילו הפיילמינג למבורגיני פחות לוהט) פתאום שמתם לב שאנחנו קיימות? באמת תודה. אני אסתפק בג'יימסון שלי שתמיד שם לב אליי (והוא אפילו עושה לי רעשים בבטן) רק בריאות! קרוליין
עשית לי חיוך, וזה טוב בכל יום בשבוע, לא רק בערב שבת :-)
זה שלא מעניין אותך כדורגל זה לא אומר שאת צריכה לכנות את השחקנים היוונים או הפורטוגלים או לא חשוב מאיפה אנטישמים. ועכשיו תסבירי לי מה הקשר לפורום גסטרו?
