לאופיר

הי אופיר!! קראתי את המכתב שלך אני גם חולה כבר 6 שנים מאז גיל 19 (אפילו קצת פחות) מאיזה גיל אתה חולה? איזה תרופות אתה מקבל עכשיו? האם אתה אוכל הכל או ששומר על דיאטה? אני מזה מבינה אותך , גם אצלי זה קורה שאני אומרת לחברות שלי שאני לא יכולה לצאת, או שאני לא מרגישה טוב וכו' אפילו היו לי את הפדיחות האלה שהיתי יצאת עם בחורים לפגישה ראשונה אז הייתי חייבת לברר לאן הולכים ? האם יש שם שירותים? הם היו מסתכלים עליי כאילו נפלתי מהירח.... גם אצלי כמו שאתה אומר ביטחון עצמי מאוד נמוך מאז שחליתי בקיצור מאוד מבאס כל הסיפור הזה... אתה עובד? לומד? אך אתה מתמוד עם המחלה ? סליחה שאני מפוצצת אותך בהרבה שאלות :-) אז שיהיה לך ערב טוב........ביי

אני בן 22, חולה מגיל 15.5 - 16 . משהו כזה. האמת שניסיתי הרבה תרופות והטיפול השתנה הרבה פעמים. ראפאסאל, סטרואידים, ברזל, אההה..... האמת שאני כבר לא כ"כ זוכר. היו עוד כמה שמות. יש לי חצי ארון עם כדורים שהפסקתי..... כרגע אני עם אזופי, ועם פרוביוטיקה. ניסיתי גם הומאופתיה תקופה לא קצרה שתרמה לי לא מעט, גם בתחום התזונה. מוצרי חלב אני כמעט ולא אוכל חוץ מפה ושם יוגורט, חלב עם קורנפלקס או גלידה... מטוגן אני גם לא אוכל, ובטח שלא אוכל בחוץ. בעניין התזונה יש דווקא כמה דברים שאני מתמיד איתם - תבלינים כמו כורכום, בטטות, דלעת, אוכל כתום, קישואים במרק, אורז, כבד, טחינה, שמן-זית. בקשר לתעסוקה - לא קל. סיימתי איכשהו הנדסאי מחשבים כשתקופה ארוכה בכלל לא הייתי בלימודים ולא היה לי קשר עם החומר. לאחר מכן רציתי להמשיך לתואר ראשון אבל השהות כל היום בחוץ היתה לי בלתי אפשרית, אז בלית ברירה התגלגלתי לאוניברסיטה הפתוחה שגם הכירו לי שם בנקודות מההנדסאי, וכרגע אני בעיצומו של סמסטר מרתק ביותר עם 2 קורסים במתמטיקה.... (מקווה שזיהית את הציניות... ;-) ) במקביל אני גם מגשש בקשר לעבודה קלילה ולא מחייבת שתיתן לי קצת יותר תעסוקה ותמלא לי את הזמן. האמת שכל הסיפור הזה דווקא תורם לי קצת לביטחון פשוט כי אין לי ברירה אז אני לומד לא לשים..... (תשלימי כבר בעצמך....) כשיוצאים לאנשהו אני עדיין מבקש את התוכניות והשירטוטים של המקום כדי לדעת אם יש שירותים, כמה זמן לוקח להגיע וכמה זמן נהיה שם, אבל לאט לאט אני לומד להשתחרר... אל תתביישי לשאול מה שאת רוצה, כמה שאת רוצה. אני אשמח מאוד לקבל כמה טיפים גם ממך......... לילה טוב אופיר