עוד בעיה קטנה,להתקיים,בכלל לחיות

דיון מתוך פורום  גסטרואנטרולוגיה - תמיכה

14/04/2004 | 17:01 | מאת: תומר

כשאתה חולה במחלה כרונית פתאום באמצע החיים ואתה לא יכול לעבוד לפרנסתך וההוצאות ממשיכות כי לאכול צריך ולגור צריך ועו"ד צריך וזה הכל עולה הון רב וחודש בחודשו אבל כשאתה חולה מיתיחסים אליך גם כאל אידיוט ואין מושיע. וכל אלה שתפקידם לעזור לך מנסים להחליט בשבילך ופשוט פועלים נגדך,כשאתה על הפנים כולם נגדך. גם המשפחה מסכנה כי אתה נעשה עול עליהם והם מכבידים לא מעט בגלל שגם הם בהיתמוטטות ומתבלבלים. כשאתה על הפנים גם אישתך נעשית האוייב הכי גדול בעולם ויורדת מהפסים כי אתה כבר לא ג'ימס בונד ולא זה שהיא חלמה עליו כשהיתחתנה איתך ואתה לא שווה וכלם עוזרים לה לחסל אותך.(כמובן גם ההיפך במקרה של אישה). צריך אירגון אמיתי של נפגעים שיעזרו באמת ולא יתפרנסו מהתואר של עוזרים ואני מזכיר כי המחלות נגרמות ולא אני אמרתי את זה,מישהו גורם להן ואני לא חוזר פעם נוספת למי אחראי לכך שגם כשאתה חולה את ההוצאות צריך מישהו לשלם. גם חברות הביטוח שאתה מבוטח אצלן לא ממלאות אחר החוקים עליהם הם התחיבו וגם לא ממלאים אחר חוקי המדינה.גם בנפגעי טירור לא מטפלים כיאות כנראה. חבל,ואנחנו הרי הלכנו לההיהרג בשביל אלה שמפנים לנו גב כשזקוקים להם. בין כה וכה העבריינים יישתנו ,אז למה לא מהיום. ואיפה חברי הכנסת שתפקידם לדאוג לציבור,ואיפה השרים. אי אפשר לדבר על היתנתקות רק,יש עוד דברים קודם,הרבה קודם,קודם צריך להתקיים,עכשיו,צריך קיום היום. אני מזכיר את החברה של הגלולה ששווה מיליארד ש"ח אבל מי שצריך אותה לא יכול לשלם בשביל להישתמש בה וזה חלמאות.תלישות.אנחנו הרי אלה שיש לנו חלק בקיומה של גיוון אימג'ין לא.ניא הרי נבנית בכספי ציבור,לא,מדען ראשי וכולי ? ועשרת אלפים איש מתים בגלל עישון בשנה ובגלל שהרעילו אותם וזה ממשיך כאילו שאנחנו לא יודעים כלום. אתמול היה לי יום כזה שהמעיים לא הפריעו לי כמעט והירגשתי כזה נורמלי כמעט ואז כל כך כעסתי לעצמי בפנים. אבל לפחות יש תקווה ואני מקווה שמישהו חשוב יתעורר ויעשה משהו כי כואב לראות אחרים סובלים וגם לדעת עליהם. שנהיה בריאים,שלא יעבדו עלינו,אין ברירה. עד היום אני לא מבין איך אפשר להתקיים מקיצבה של ביטוח לאומי ? בשביל מה יש ביטוח אם הוא לא מספיק לקיום ?. מה עושים אלה שאין להם גב כלכלי כמוני ואין להם סבלנות של ברזל וכוח סבל.

14/04/2004 | 17:22 | מאת: יותם

לצערי אני לא ממש אופטימי, ואני חושש שהבעיות שתיארת לא הולכות להעלם כך סתם. אני גם לא יודע האם יש משהו שאנו החולים יכולים לעשות כדי לחולל איזה מהפך. סה"כ אנחנו אוכלוסיה חלשה ולאוכלוסיות חלשות קשה להנהיג מאבק ציבורי, ואפילו אם הן מצליחות למשוך קצת תשומת לב, הרי היא מתפוגגת במהירות שבה היא נוצרה, וכדוגמה מאבקה של ויקי כנפו. נקווה לטוב.

15/04/2004 | 00:27 | מאת: תומר

אנחנו חושבים ביחד ונמצא פתרון.אנחנו מתקדמים בכך שאנו חושבים ביחד ועוזרים אחד לשני ,טרפיה קבוצתית מה שקוראים,רטפיה-רפואה,שולחים לחמנו על פני המים ובבוא היום נמצאם.כשחושבים ומדברים מגיעים לדברים. ושוב תודה על התגובה,אנחנו לא כל כך חלשים כי המוח שלנו עובד וויקי כנפו לא נכשלה,עובדה שהיא ממשיכה ללכת גם היום וצריך סבלנות במאבקים גדולים והיא נעשתה אישה משפיעה בעולמנו והפתרונות עובדים כבר ויעבדו בהמשך עוד,זו רק התחלה של המאבק,קטליזטור. הדברים נופלים על אוזניים לא ערלות. אני יודע שדברים עובדים גם אם לא מפרגנים להם אבל אל תתיאש,גם אם אתה לא מרגיש שאתה מזיז אתה מזיז ומי שלא מעיז לא מתיז. מילים זה לא סתם.זה מזכיר לי שהרבה פעמים חושבים שאני דון קישוט שנלחם אבל בסוף אין ברירה והאוייב נשבר.רק היום סגרתי עניין ברווח גדול אחרי שניג'סטי ואם לא הייתי מאמין לא הייתי זוכה והרגשתי מנצח. הסביבה הסתכלה עלי בלעג אבל אני ידעתי שני מרוויח בסוף ושווה להטריד.אסור לוותר לטועים,גם הטועים רוצים להיות בסדר. דברים לא הולכים לפח כמו שחושבים אם אתה כותב נכון ויש לך קייס. הרבה חלשים שזה כוח וחולשה זה כוח עצום כי להיות חלש זה סימן שמישהו עובר על החוק נגדך וגרם לך להיות חלש. סבלנות,כל טוב.

15/04/2004 | 14:43 | מאת: תומר

תשובה בשבילך יותם. צריך ויקי כנפו גם ברפואה. אגב,היום קראתי שנגד הקנדידה טוב קינמון ולדעתי זה הגורם לכל בעיות המעיים ובכלל בעיות בריאות כי המעיים משדרים את הרעלים לכל הגוף.. כל טוב