מה עושים עם העייפות הזו?

אני בהתקף די רציני בחודש האחרון, וכנראה זה ממש ממש מעייף אותי. אני קמה בבוקר עייפה, לא מרוכזת, רק רוצה לחזור לישון. בשבת ישנתי 12 שעות בלילה, ובצהריים נכנסתי שוב למטה לשינה עמוקה של עוד שעתיים. הימים ממש הולכים לי ככה, ואני מוצאת את עצמי מקצרת, בלית ברירה, את ימי העבודה שלי. ועוד הקפאין, שפעם כה עזר לי במצבים דומים, עושה לבטן שלי זוועות, ואני נאלצת להימנע ממנו. למישהו יש איזה טריק מעורר? אני ממש כבר לא יודעת איך לצאת מהעייפות הזו.

אני קראתי ספר שלם על "הצום כמדביר מחלות" וזה עוזר. אין לך ברירה,אם הכל לא עוזר יש לקרוא את ההוראות.החיות שותת רק מים כשהן חולות וכך הן מבריאות וצריך ללמוד מהן כי אצלן אין פוילה שטיק. אני היגעתי לזה לבד אבל באותה עת כשסיפרתי לחבר הוא אמר לי שיש לו ספר כזה ובלעתי את הספר. יום יומים שלושה לא יקרה אסון. למזלך שאת יכולה להירדם,אני לא יכולתי להירדם גם וכמעט הישתגעתי.

כלומר, כשאני עייפה, אני דווקא אוכלת, דברים מתוקים למשל, כי אני מרגישה (או משלה את עצמי) שזה מעורר אותי. וכן, אין לי בעיה להירדם, אבל אני ישנה די רע בלילה בגלל כאבי הבטן. אני כל הזמן מתהפכת ומנסה למצוא תנוחה שלא תכביד או תלחץ על הבטן שלי.... בכל מקרה, הרגע התייאשתי ושתיתי קפה שחור... אחרת פשוט לא הייתי יכולה להמשיך את יום העבודה.

מדברייך אני מבינה שאת בהתקף "די רציני" ובכל זאת את עושה הכל כרגיל. האם היית נוהגת באותה צורה לו חטפת , למשל, שפעת עם חום, או מחלה "רגילה" אחרת? סביר להניח שהיית הולכת לרופא ומקבלת אישור על ימי מחלה, ונחה בבית מספר ימים. נכון שהתקף לא עובר באותה מהירות של שפעת, אבל בהחלט מגיע לגוף קצת לנוח כדי לאגור כוחות ולהתחזק, ולא ניתן לצפות שהגוף ימשיך לתפקד באותה רמת פעילות ואנרגיה בזמן התקף, כמו שהוא לא בזמן התקף. תרגישי טוב.

חשוב לי להצטרף לדעות של טליה ושל "נחים קצת" כדי שתדעי שיש עוד שחושבים כך במטרה שה"כמות" תרשים אותך ותפרגני לעצמך ולגופך מנוחה.

מיכל ת. נדמה לי שרק היום כתבת למישהו שאת יותר סולחת לעצמך ומרשה לעצמך לנוח ולא להתרוצץ בכל שעות העירנות. במקום לחפש טריקים לקבל יותר אנרגיה כשאת חולה, פשוט תני לגוף את מה שהוא צריך כשאת חולה - קצת מנוחה!!!!!!!!!!!!!

ובכל מקרה, תודה לכולם על התשובות. התחלתי עבודה חדשה לפני חודשיים, וכבר לקחתי שלושה ימי מחלה. פשוט לא נעים לי לעשות את זה, ואני גם יודעת שהרושם וההספק הראשוני בעבודה הם הכי חשובים. אחרי שכבר אוכיח את עצמי, יהיה לי קל יותר לוותר לעצמי ולנוח קצת בתקופות של התקף, אבל עד אז, אני קצת חוששת שזה ייראה רע אם אקח יותר מדי ימי מחלה כבר בחודשיים-שלושה הראשונים. דרך אגב, בסוף התייאשתי ושתיתי קפה, שכמובן עשה לי מ-מ-ש רע לבטן...