רע לי :(
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
שלום לכולם תגידו אך אפשר לצאת מדיכאון,ומצב רוח רע? לפני חודש בערך אני וחבר שלי נפרדנו,חברות של 3 שנים בערך.אני יודעת שזה הדבר הנכון לשנינו אבל אני בכל זאת בדיכאון וזה משפיע על הקוליטיס שלי לרעה,יותר שילשולים כאבי בטן ואין חשק לעשות עם עצמי כלום,למרות שאני משתדלת לצאת ולבלות אבל זה לא כל כך עוזר לי.מה לעשות ?כל כך רע לי! מצטערת שאני מכניסה אותכם לבעיות שלי פשוט אין לי עם מי לדבר עוד : ( בריאות לכולנו
לא נורא. להיות קצת בדכאון אחרי פרידה מחבר שהייתם יחד שלוש שנים, זה הדבר הכי נורמלי בעולם. מה שחשבו זה להתאבל, אבל אחר כך להמשיך הלאה. מישהי פעם אמרה שעל כל שנה ביחד מותר להתאבל חודש.. אני חושבת שזה טיפה מוגזם, אבל אולי יש בזה משהו. כדאי לעשות כל מיני דברים שמשפרים את המצברוח שלך בד"כ, אפילו אם לא לגמרי מתחשק לך, כמו לצאת לבלות, לראות סרטים שאת אוהבת, או לקרוא, או כל דבר. לא לנסות להתעלם מהכאב. יש אמירה כזו שאסור לשמור דברים בבטן, וזה נכון כי הם יוצאים בכל מיני דרכים מזיקות. בקיצור - זה לא נורא להרגיש קצת מעוך לפעמים. את יכולה לשפוך את הלב כאן כמה שבא לך, כי בשביל זה אנחנו פה, ומי שיכול יעזור בלהקשיב או לתת עצה. אני בטוחה שבסוף זה יעבור, והמצב ישתפר. כל סוף זו התחלה חדשה , וכל הקלישאות מכילות גרעין של אמת.
היזדמנות לעשות לעצמך,להבריא.דיכאון זה סימפטון למחלה בגוף וכנראה חיידק.עצבות זה לא אומר דיכאון,תני זמן לגוף,למוח להיתארגן מחדש. אל תחשבי שפרידה היא הגורם לכך,מניסיון,זה רק חלק. היום אני יודע שהחולי שלי גרם לגירושי. אני שנים כבר כמעט לבד בגלל המעיים ומה שמחזיק אותי חזק זה שכאבריא לגמרי האור יהיה חזק יותר ויום אחד טוב משכיח את העבר הרע. אני מקדיש עצמי לבריאות וחולם קדימה,כל הכוחות הם בידך לעצמך כשאתה לבד. אינה מזכיר לי אהובה מפעם. בכל מצב יש יתרון ואל תיסרי עצמך.פרידה זה סימן של אי התאמה ואי לכך נמנע סבל יותר גדול בעתיד. קראתי שמתגרשים סובלים יותר בגירושים מספר שנים יותר משסבלו בנשואים הכשלוניים קודם. הבריאות מביאה אושר וגם עושר. כל טוב.
לאינה שלום. ראשית אני מאד מסכימה עם טליה שלהתאבל על אובדן / פרידה זה נורמלי וזה אפילו חשוב לבריאות הנפשית של כל אדם, כמה שזה נשמע פרדוכסלי. מכל מקום חוויתי פעם פרידה דומה והייתי בדכאון נוראי, ובאחת השיחות שלי עם חברה היא אמרה לי משהו שאחר כך התברר כמאד נכון. היא אמרה לי שרק כאשר אגיע לתחתית, לשפל המדרגה מבחינתי, אוכל להגיע להחלטה ש"עד כאן " ומעכשיו אני לוקחת את עצמי בידיים. אצל כל אחד ה"תחתית" היא במקום אחר וכל אחד יכול להגיע להחלטה שזהו, זה מבחינתי המקום הנמוך שאליו אני מוכנה להגיע וזהו "עד כאן". אני מניחה שגם את בשלב הדכאון שאין לך חשק לעשות דברים, לצאת או לבלות, תני לעצמך את הזמן, אבל תבטיחי לעצמך שכאשר תרגישי שזהו הגעת הכי נמוך שאת מוכנה, תתחילי לעשות משהו למען עצמך , משהו שיעלה אותך מחדש לפסים של צמיחה. מאחלת לך כל טוב דבי
אני מאוד מאוד מודה לכם!! אחרי שקראתי את התגובות שלכם אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב.מאוד ריגש אותי היחס החם שלכם ,זה עשה לי טוב על הנשמה ,הרגשתי שאני לא לבד. אז עוד פעם תודה תודה תודה... הרבה בריאות לכולנו
