בוא ננסה לחשוב קצת אחרת
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
מי שסובל בגדול זה אתה!!! בעצם, לך זה ממש לא חשוב מה הגורם לסבל - טעות של הרופא, שקרים של הרופא, טעות שלך בהבנה, הכניעה שלך וההסכמה שלך לניתוח שאתה כל כך מתחרט עליה, תגובה לא מוצלחת של הגוף שלך - אין ספור גורמים אפשריים, וגם אם תהיה בטוח שאתה יודע מה הם - הם לא ישנו את זה שהמצב שלך לא טוב. החיטוט שלך במה שקרה גורם לך רק לרגשי אשם (כי אתה מאשים את עצמך) ורגשי האשמה (כי אתה מאשים את הרופאים). מה שאני מנסה להציע לך זה אולי תעזוב את כל זה בצד ותגיד לעצמך - המצב שלי אמנם חרה, אבל בוא נסתכל קדימה. האם אני יכול לעשות משהו אחר כדי לנסות לשנות את המצב. האם יש משהו או מישהו שיכול לעזור לי? אם אתה מסוגל לזה, ואם בא לך לחשוב בצורה כזאת - תגיב כאן, ואני בטוחה שלמשתתפים כאן יהיו עבורך כל מיני עצות שאולי יוכלו לעזור לך. אני לא ממש זוכרת - אבל הוזכרו כאן מספיק מטפלים שיכולים אולי לעזור - למשל, אלי שטראוס מירושלים, והיה מישהו מנתניה.. השאלה היא אם אתה רוצה עצות בכיוון הזה בכלל. אני חושבת שכל אחד כאן בפורום מבין היטב את הכאב והתסכול שלך. אין אכזבה מרה מלעבור ניתוח ולגלות שהמצב לא טוב. האכזבה היא נוראית, והכאב גדול. אבל אף אחד לא יכול להחזיר את הזמן אחורנית. וההבנה והחמלה שאנחנו מרגישים כלפיך לא יסייעו לך לשנות את המצב. זו יכולה להיות רק החלטה שלך - רק בידיך המפתח לחפש את הסכוי לשינוי. אני מקווה שתחליט לעשות זאת. אתה יכול להמשיך להתאבל על הבריאות שהפסדת, אבל אתה יכול גם להחליט לנסות לחפש דרכים לשפר את הבריאות או ללמוד לחיות עם חסרים.
טוב .אני חיכיתי חצי שנה לראות מה יקרה עם נושא האי ספיגה.היה שיפור מסויים אבל זה לא זה.בסה"כ יש עדיין אי ספיגה ולפי מה שקראתי זה צריך לקחת בין שלושה לשישה חודשים עד שהנושא הזה מסתדר אחרי ניתוח . בכל אופן אני מניח שבקרוב אני אגיע אל הזבל הזה ואשאל אותו מה קורה עכשיו ,האם האי ספיגה זה משהו קבוע ? כי בהתחלה הוא אמר שלא יהיה לי ,אחרי הניתוח הוא היה כולו אדום ומגמגם ולא הפסיק לבוא אלי בטענות שאני בכלל בא בטענות ואמר לי שזה מצב זמני. עכשיו אני לא אתפלא אם הוא יאמר לי שזה קבוע וזה מה יש. אני מתלבט כבר זמן לא קטן אם לנסות עוד הומאופת שלפי ההתכתבות שלי איתו יטפל בי במינון LM שלפי הבנתי זה המינון שבו טופלתי כל השנים בניגוד להומאופתים האחרים שטיפלו בי במינון C שזה מאוד חריף בשבילי מניסיוני. אני לא רציתי לנסות הומאופתים אחרי הניתוח אבל אין ברירה . ניסיתי להקפיד גם על דיאטה צמחונית שזה עזר לי לפני הניתוח אבל זה לא מספיק טוב. אבל התחושה שלי שזה ממילא לא יעזור מאחר ונושא האי ספיגה הוא תוצאה של איבר שנכרת ולא ניתן להחזיר אותו ע"י טיפול כזה או אחר. אין תחליף למה לחלקי גוף שנכרתו וזה משהו שחולי קרוהן צריכים לקחת בחשבון מבחינת עלות תועלת של הניתוח. מה שכן אולי יהיה ניתן לעשות זה לשפר את מצב המחלה מאחר ואני מרגיש איך המחלה חוזרת ובגדול יותר ממה שהייתי חולה לפני הניתוח. כל כאבי הפרקים הדיכאון חוסר התיאבון העייפות והחולשה ...זה משהו שלא חוויתי במשך הרבה מאוד שנים והנה זה חוזר אפילו שזה אחרי ניתוח. מבחינה של לעזור לעצמי אני מאז 1988 טיפלתי בעצמי ולא סמכתי על רופאים.להיפך נזהרתי מהם.ופה קרה מצב מיוחד שהוא ידע ליצור רושם חברי כזה ,ולכן סמכתי עליו ויצא שאני מתחרט. מה שיכולתי לעשות אם הייתי יודע שאני הולך למצב כזה אחרי הניתוח להמשיך את הטיפול ההומאפתי אצל מישהו אחר ועוד דרך אחרת ואם כעבור חודשים או שלוש לא הייתי רואה שיפור אז הייתי מרים ידיים ומקבל את הגזירה. אבל עשיתי את הניתוח בהסתמך על זה שהוא הרגיע את חששותי ואמר לי שאין לי מה לדאוג ואני חשבתי שמדובר בפורצדורה אולי לא נעימה אבל בסופו של דבר אני אחזור לחיים רגילים. בכל אופן בעבר הייתי מתכתב כאן כדי גם להעביר את הזמן מבחינת להיות עוד אחד שחי עם המחלה אבל לא עוד. אני לא רואה את עצמי משתתף כאן עוד .לפחות לא כמו בעבר. פשוט רציתי לומר שעברה החצי השנה ושוב דבר לא השתנה ולפחות להגיד מה אני חושב על הרופא הזה מתוך ניסיון שלי. כל היתר זה צרות שלי.
לאילן פעמים רבות חשבתי עליך וקוויתי שNO NEWS GOOD NEWS. חבל שהתבדיתי... בהמשך למה שכתבתי למעלה חשוב לשמוע על חוויות טפוליות שעוברים חברי הפורום כולל המסקנות ולהזהר לא להגיע לאותו מצב ולדעת "לפני מי ומה אתה עומד" אז אל תתנתק והמשך לדווח והלוואי והדיווחים יהיו יותר אופטימיים בעתיד.
