חצי שנה לאחר הניתוח
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
שלום חצי שנה עברה מאז הניתוח ועדיין אני סובל מאי ספיגה של מלחי מרה .אומנם פחות ממה שהייתה אבל עדיין. אני קראתי שזה צריך בין שלושה עד ששה חודשים להסתדר ,חוץ מזה ששאלתי רופא גסטרו מפורום גסטרו בויינט והוא אמר לי שהבעיה שלי היא קבועה. כלומר אני אסבול עכשיו באופן קבוע מאי ספיגה. לקחת כול לס אני לא יכול כי זה גורם לי לכאבי פרקים ,חוץ מזה שממילא אני סובל עכשיו מכאבי פרקים שלא היו לי לפני הניתוח. בנוסף יש לי תפקודי כבד גבוהים וירידה בדחף המיני על רקע הורמונלי. למרות שסבלתי אז לפני הניתוח מפיסטולה עדיין הייתי מעדיף לחזור למצב של אז ולהמשיך לנסות לטפל עוד כמה חודשים לפני שאני מרים ידיים. בכל אופן ,רק לרקע כללי ראש המכון גסטרו שם לדעתי שיקר לי כדי לשכנע אותי לעשות ניתוח ועובדה היא שהבעיה הזמנית כביכול ממשיכה וכפי הנראה היא תהיה קבועה. לכן ההמלצה שלי אם מישהו שואל על ראש מכון גסטרו בהדסה ,להיזהר ממנו כי הוא לא בהכרח אומר תא האמת או מגבה את החולה וכירורגית א' שם היא מחלקה מפחידה מבחינת היחס של הרופאים. שתהיה לכם הרבה בריאות . לי כבר אין. ביי.
אל תמהר להסיק מסקנות,כך את הזמן,אל תקבל מה שאומרים לך,הזמן מרפא,הגוף מרפא.התיעץ עוד,עזור לרופאים ולגופך. כשהמערכת שלנו על הפנים גם ההרגשה על הפנים וצריך להמתין לימים יותר טובים. איחולי בריאות שלמה.
מדובר על פרופ' גולדין? מאחל לך הרבה בריאות ואופטימיות!
שלום אילן, הרבה זמן לא שמענו ממך. קראתי את מה שכתבת. אני לא יודעת מה המשמעות של אי ספיגת מלחי מרה מבחינת חיי היום יום אבל מה שנראה לי ברור לחלוטין זה שלא ניתן לחיות עם פיסטולה בדרכי השתן. אני מתארת לעצמי שכאשר הייתה לך הפיסטולה אפילו פיפי לא יכולת לעשות בלי למות מכאבים שלא לדבר על יחסי מין והכי נורא-זה מצב מסוכן לחיים. הרי הכליות שלך יכלו להזדהם!!!! יכול להיות שאם היית מנסה עוד קצת טיפולים אלטרנטיבים היית היום יותר שלם אם ההחלטה שלך אבל מצד שני יכול להיות שהזמן שהיית מחכה היה מדרדר אותך לנזקים יותר גדולים מנזקי הניתוח. בנוסף מנסיון שלי אני יכולה להגיד לך שטיפולים אלטרנטיבים לא עוזרים בדרך כלל כאשר המצב כבר אקוטי. לגבי היחס שקיבלת מהרופאים: תמיד כדי למצוא רופא שאתה מסתדר איתו מצויין ואם נפלת על מישהו שיכול לעזור לך אבל לא נחמד במיוחד ואין לך אפשרות ללכת למישהו אחר אז לדעתי צריך לחרוק שיניים ולסבול את זה. הבריאות שלנו שווה את זה!!! מאחלת לך רק בריאות מיכל
טוב אני כבר לא נכנס לפה יותר. אבל אי ספיגה של מלחי מרה זה גורם לשלשולים בלי קשר למחלה,להמון גזים,וגם לאי ספיגה של שומנים ועוד בעיות אחרות. יש לי כאבי פרקים כמו שאף פעם כל השנים שהייתי חולה לא היו לי,אני חש את המחלה פעילה בכל הגוף בצורה שמחלישה אותי ומעייפת אותי,וכמו כן יש לי ירידה רצינית בדחף המיני או תפקוד ... וכל זה בנוסף לדיכאון שבא והולך כל פעם שאני מתוסכל מהמצב ומתחרט על כל הניתוח. בקיצור לפני הניתוח הרגשתי יותר טוב למרות הפיסטולה והכאבים. אני מתחרט בגדול. זה לא זה. חשבתי שאני עושה ניתוח ואחרי כמה חודשים אני אדם חדש.אבל זה לא זה.
אילן שלום, אני מצטערת מאד לשמוע שאתה מרגיש כל כך רע. אני רק יכולה לנחש כמה מתסכלת ההרגשה שהלכת לניתוח והתוצאות מרגישות לך גרועות מאשר לפני הניתוח. אין לי שום כוונה להגן על גולדין או על אף אחד אחר (אגב - אם אינני טועה - גולדין הוא לא מנתח, נכון?), חייבים לזכור שהגוף הוא מכונה מאד מורכבת, וכל גוף שונה מהשני במשהו. פעמים רבות הרופאים פשוט לא יכולים לצפות איך גופו של אדם מסוים יגיב לניתוח שאחרים מחלימים ממנו יפה. דוגמה פחות קיצונית היא נושא הצלקת - יש אנשים שבלי שום יכולת לצפות זאת מראש - הצלקות אצלם בגוף כל הזמן "פעילות" ולא נעלמות. אם אדם כזה ילך לניתוח עם הבטחה שלא יראו צלקת אחרי חצי שנה, ואחר כך יגלה שזה לא קורה, אני בטוחה שאותו אדם ירגיש ששיקרו לו, אבל האמת תהיה שפשוט לא ניתן היה לצפות את זה. בקיצור, זה אומר שלפעמים אכן ההסברים שניתנו היו אמיתיים, הניתוח עשה בכל המיומנות, ובכל זאת התוצאה לא טובה. אני לא אומרת שזה בהכרח מה שקרה במקרה שלך, אבל אני מציעה שתיקח את זה בחשבון, כאפשרות. אני מאחלת לך שתמצא את הדרך שלך חזרה אל בריאות טובה, ומקווה שזה לא יקח יות רמדי זמן. טליה
