לחשוב חיובי....
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
אתם יכולים לחשוב על דברים חיוביים שקרו לכם בעקבות המחלה ?
או יה... 1. למדתי להרגע ולא להלחץ מכל שטות (זה רע למעיים) 2. מצד שני - למדתי שמותר לבכות כשרע על הנשמה 3. למדתי שמותר לאחר ולא קורה כלום 4. למדתי כמה אני אוהבת לעזור לאחרים שבצרה דומה לשלי... :-) רשימה חלקית
קשה לי למצוא משהו חיובי שקרה לי בעקבות המחלה אני עדיין מחפשת את התשובה לסבל הזה. אבל בכל זאת ברמה המעשית למדתי להעריך את האיבר מעי גס ואת איכות החיים שהוא נותן מהי מע' העיכול, כיצד להפעיל את המכונה המורכבת הזאת שנקראת גוף האדם,ידע רפואי ובכלל המושג שנקרא בריאות ברמה הפילוסופית הבנתי שהמחלה הזאת היא חלק מהגורל שלי,גילית בעצמי כוחות נפש שלא ידעתי שקיימים בי בכל זאת להיות תלוי בשירותים זה יכול לשגע, איך להתמודד עם רגשות ולקחת הכל בפרופורציה אין ספק שזה לא ביידים שלנו אולי בסוף אני אבין מה פשר הדבר הזה יש כאן מישהו דתי בפורום נדמה לי אסי או צוקי(או שניהם) אולי תאירו את עינינו
מה זה קשור לדת?
אני למדתי כמה כח יש בי. כמה חוזק. עד כמה אני אוהב את החיים האלה, ועד כמה לא הייתי משנה בהם דבר. עד כמה כל צרה שלא תהיה ניתן לראות בפרופורציה הנכונה, ועד כמה נפלא לעבור יום ללא כאב. עד כמה אני אוהב אנשים ועד כמה אני אוהב את משפחתי. אגב, אני במקור מבית דתי, והיום אני איני אדם מאמין (אולי אגנוסטי,אם תרצו). אני לא יכול לומר שהמחלה שינתה את יחסי לדת בצורה כזו או אחרת, מעבר לעובדה שהבנתי שאני רוצה אחריות ושליטה בחיי ככל הניתן. אני מניח שכל אחד ייתן את הפרשנות שלו לעובדת היותו חולה, בדיוק כשם שאנשים שעברו את השואה מסוגלים ללמוד ממנה על אי קיומו של אל כלל, ולעומתם ניצולי שואה אחרים שמים את הדגש על הנסים הגלויים שארעו להם, ומוצאים את החיזוק לאמונתם דווקא בתופת הנוראה. הבחירה היא שלנו (גם לשיטה הדתית), והיא הנכס הגדול ביותר שלנו.
טוב, זה נשמע נורא נורא שטחי, אבל רזיתי... חברותי צופות מן הצד ורואות שאני אוכלת מה שאני רוצה (בעיקר המון שוקולדים) ולא משמינה. בעוד הן נלחמות על כל קילו.. אז, למדתי לקבל את הצרה הזאת (דרך אגב אני בת 22 יש לי קוליטיס בכל המעי הגס מזה שנה וחצי) ולמדתי שאני צריכה לנצל כל רגע ורגע שאני מרגישה טוב, לכן אני יוצאת, מטיילת ונהנית כל עוד אני לא בהתקף.. לילך
מה שלמדתי מהמחלה זה בעיקר להרגיש את הכיף בזמן שרגוע ולא נמצאים בהתלקחות. ימים פשוט מלאי אושר ועשייה. (מחכה לימים האלה) ומשהוא חשוב נוסף זה שאני מנסה לקחת כל דבר בצורה הכי רגועה ושלווה כי העצבים והלחץ מדרדרים את המצב תוך זמן קצר.
אני חולה במחלת גסטרו אחרת (שרוב הרופאים אינם מכירים) למדתי דבר חיובי אחד - ולמדתי אותו בדיוק כאן!! הסתכלו על קבוצת דיון זו (וגם אחרות) ותראו כמה אנשים מוכנים לעזור זה לזה. הלו זו תופעה נהדרת שמחממת את הלב.
