ומה אתם הייתם אומרים על זה:

סלבריטאית בשם סנדרה רינגלר אמרה לאחרונה בראיון ל'מעריב' - "הלוואי והייתי יודעת להקיא". אני לא יודע באיזה קונקסט זה נאמר, כי לא קראתי את הראיון עצמו (קראתי את זה ב'הארץ', במדור בשם 'כיכר המדינה' שמצטט כל מיני אמירות מכל מיני מקומות). אני הייתי אומר - הלוואי ולא הייתי יכול להקיא. הלוואי והייתי מוגן מזה, ושלא הייתי צריך לחשוש מכל בחילה. אז מה אתם חושבים בינכם לבין עצמכם, אם אתם צריכים להתמודד עם הסיטואציה - לדעת להקיא זה טוב או לא טוב...?

לפני שנתיים הייתי מאושפזת בביה"ח במצב ממש רע. בנוסף הייתי מאוד רזה והמשכתי לרדת במשקל, ממש כל שקילה היתה מפחידה אותי, רציתי לפחות להישאר במשקלי ולא לרדת. והנה אחותי באה לעזור לי בביה"ח ואפילו התנדבה להישאר כל הלילה שם. לא ישנו שתינו, אני בגלל הכאבים והסבל מהצינורות שהיו מחוברים אליי והיא פשוט ישבה שם. כל הלילה היא דיברה על המשקל שלה (והיא רזה מאוד) וביקשה ממני עיצות איך מורידים במשקל. נו זה לא מוגזם, היא ממש עיצבנה אותי שם. ולעניין ההקאות, אני דווקא חושבת שטוב שהמנגנון הזה קיים, לפעמים אחרי בחילה קשה, ההקאה רק מקלה וגם מנקה את הגוף מכל מה שלא יכל לעכל.

שאלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים, וזה כנראה נכון בעוד כל מיני ואריאציות..