חויות מחתונה

הייתי בחתונה לפני כמה ימים - זוהי סיטואציה שהיא פוטנציאל לקושי קולינרי גדול למי שלא יכול לאכול בחופשיות ושחייב לעשות סלקציה בתפריט שלו. הגעתי, אומנם, רעב יחסית, אבל אתם מתארים לכם (אם לא אתם, אז מי?...) איזו חויה משונה זו לעבור בין המנות ולהסס על יד כל מנה האם לקחת אותה או לא. לך תסביר למלצרי הקייטרינג למה אתה לא כל כך מתלהב מהאטרקציות שהם מציעים כשהצלחת שלך עדיין ריקה, ול תסביר את זה גם לכל החברים שאתה פוגש בחתונה. בטח גם האורחים שאתה לא מכיר ושנתקלים בך במקרה לא מבינים מה פתאום האורח הזה כמעט לא לוקח כלום בצלחת שלו ושותה רק מים מינרליים. זה לא שציפיתי לדוחן לקינואה ולשומר בתפריט של החתונה, אבל כשמוגשות שם הרבה מנות בשריות מטוגנות אין לי ברירה אלא לצמצם בתפריט. מצאתי שם מנה די משונה לכל הדעות - שיפודי דג. זה דומה לבשר על האש, אבל ה דג. כשכבר החלטתי לסטות מהמותר וכשכבר לקחתי שיפוד כזה לדגימה, היה לזה טעם משונה אבל לא רע. רק אח"כ התברר לי שזה דג. לקחתי עוד אחד כזה, עדיין אהבתי את זה, אבל אחרי זה כמובן שהבחילה לא אחרה לבוא. זה לא היה כל כך נורא, אבל עובדה שכשהחתן והכלה הצהירו את הצהרת הקידושין, אני לקחתי לי כדור קל בטן כשכמה שפחות אנשים רואים (אני מקווה). מהמנות שהוגשו לשולחנות לא לקחתי כמעט כלום. אחרי שכבר הזמנתי דג אמנון, וכשהמלצר כמעט הגיש לי את המנה, ביקשתי ממנו לשנות את זה למאפה במילוי כבד. הבחירה התבררה כנכונה. אבל נמאס לי מהדילמות האלה לפני כל מנת אוכל, בפרט במקומות שאני לא מכיר. מחר צפוי לי אירוח אצל דודים, והבנתי שהולכת להיות שם ארוחה. בפורום ההוא אני לא מגלה לאף אחד את מצבי, אבל מה אני אעשה אם ייתברר שיש שם מנות שאני צריך להמנע מהן?

פשוט ! לגלות את מצבך. ולקוות שהם יגלו הבנה. לא שווה כל ההתחבטות וההתלבטות, אם לספר, האם יראו, האם ישאלו וכולי.. לפחות בחוג המשפחה עליך להרגיש חופשי. אולי גם תהיה איזו דודה נחמדה שתבשל במיוחד בשבילך איזה מעדן שמותר לך?

היי ארי, אני מאוד מבינה את מה שאתה אומר. זה כ"כ מוכר. אני דווקא חושבת שלא כדאי לספר למכרים (אפילו מהמשפחה) את כל המגבלות כי זה פשוט יגרור יותר מדי תשומת לב כלפייך ולא בטוח שיגלו אמפטיה דווקא. אני מכירה אישה שחתנה חולה קרוהן, הבת שלה סיפרה לה וביקשה שארוחת ערב שבת תתאים גם לו. האישה, תתפלא לא אהבה את הבקשה והתלוננה בפני כמה אנשים שהיא לא יודעת מה לבשל כי חתנה בעייתי. במקרה שלי המשפחה הקרובה כמובן מודעת ויודעת מה מותר ומה אסור ועדיין מציקים לי עם כל מיני הערות כמו "הכנתי את זה במיוחד בשבילך" או "מותר לך נכון?" וכו'. אני לא אוהבת שמסתכלים לי בצלחת ומעדיפה להיראות כמו כולם. במסיבות, ישיבות ואירועים אני אוכלת מעט גם מהמאכלים האסורים וגם מספרת תמיד את אותם תירוצים "אני מלאה עוד מהצהריים" או "אני שומרת" ואפילו "היום קצת הבטן מציקה לי". לא חייבים לדעת את כל ההיסטוריה.