ירידה במינן פרדניזון

זה קורה גם לכם ??? אני יורד במינון לאט לאט, כמו שהרופא המליץ, אפילו האטנו את הקצבץ אבל אני מרגיש שזה הולך לחזור. אני כבר רואה את זה, זה לא ממש כואב אבל אני שוב יודע שמשהו שם לא בסדר. כמובן שהרופא אומר שאם יתחילו כאבים ממש אז צריך להעלות שוב במינון של הפרדניזון. נראה קצת כמו מעגל קסמים שקשה מאוד לצאת ממנו. יש פה מישהו שיצא מהמעגל הזה בעזרת פרדניזון ופנטסה ? אני חייב לציין שאני צמצמתי שוב את התפריט שלי לאוכל נוזלי ומעוך כמו מרק עוף ופירה.

הסטרואידים יצרו תלות איומה של הגוף שלנו וכשמורידים במינון אז הגוף צריך להתרגל לזה. אני באופן אישי לוקחת רק 10 מג' ביום כרגע אחרי ירידה הדרגתית של כמעט שנה מ-40 מג'. הגוף שלי חלש מאוד, אני חולה בדברים אחרים לעיתים תכופות (הצטננות, כאבי פרקים איומייים) אבל העיקר הוא שאני קצת משתחררת מהסטרואידים שאני מאמינה שהם עושים יותר נזק מאשר עוזרים. בנזק אני מתכוונת בין היתר גם לחוסר סידן ההיסטרי שהם יוצרים מה שתורם מאוד לכאבי פרקים. אני הולכת מחרתיים לאנדוקרינולוג בגלל זה- יופי עוד רופא להיות מטופלת אצלו שכחתי שיש לי כל כך הרבה זמן פנוי! בכל מקרה בהצלחה ואל תאבד תקווה קרוליין

אצלינו הסיפור של פרדנידון עוזר,ואחרי הירידה חלה בהדרגתיות התלקחות חדשה,קרה 3 פעמים! זה בגלל שמאוד קיווינו שבסוף פנטסה (אח"כ עברנו לראפסאל ) יספיק. בפעם השלישית הבן התחיל במקביל אימורן (כל הרופאים שהתייעצנו איתם המליצו מאד על אימורן) , במטרה שלאחר הפרדניזון זה יספיק. עדיין קשה לקבוע חד משמעית שהאימורן עושה את העבודה, אבל המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה בשנים האחרונות וזו התקופה הארוכה ביותר ללא פרזניזון (טוק טוק טוק). שיהיה לך כל טוב

זה קורה לחלק ממי שמקבל פרדניזון - הגוף יוצר תלות שקשה להשתחרר ממנה. לא אצל כולם זה כך. אצלי זה התחיל אחרי ההתקף הרביעי או החמישי. מיד כשהגעתי לאפס, תוך שבוע הייתי שוב בהתלקחות קשה. בפעם הבאה זה התחיל כבר כשהייתי בחמישה מ"ג וכן הלאה ובסופו של דבר נשארתי זמן ממושך על מינון נמוך. אבל - יש חדשות טובות - אפשר לצאת מהתלות הזו בעזרת טיפולים אחרים ובמקרה שלי שילוב של רפאסל ופורינטול (או אימורן אצל אחרים), או שילוב אחר שמתאים לחולה המסויים. צריך להזהר לא להתפתות למוצא הקל של עליה בחזרה במינון הפרדניזון, ולנסות גם דרכים אחרות.