איך אתם מתמודדים אם הבעיה הכאובה

של הדבקות החרא לדפנות האסלה. אצלי למשל כל פעם שניה החרא נדבק לאסלה למרות שאני משתדל לשבת בתנוחות שהיציאה תהיה למרכז האסלה. מה שאני עושה זה לנקות עם חתיכת נייר טואלט את הדפנות כדי שחברה שלי לא תתקל במחזה המעצבן. נכון שישנה מברשת מיוחדת אבל זה די מעצבן להשתמש בה מה שזה לא נעים לשבת בשרותים על יד מברשת נוטפת חרא. האמת שהענין נשבר לי ולא יודע מי צריך לנקות את האסלה. אני יודע שהענין יוצר חכוכים אצל בני זוג ואפילו גורם להפרדות וזה היה אחד הסיבות לגירושין של גולני מאשתו. הייתי שמח אם כל אחד היה מספר איך הוא פותר את הבעיה הזאת ובכלל ההמצב שמשאירים לך אסלה מלאה ב..... בלי להוריד את המים בכלל.

אייל, לנקות אסלה זה אפשרי ואפילו די פשוט (ומעצבן, נכון!). זה לוקח קצת זמן , אך אם יש רצון טוב, משמעת וקצת חומר ניקוי זה לא אסון כל כך גדול. אותו דבר לגבי המברשת שלא חייבת להישאר מלוכלכת. אם תתרגל לנקות את האסלה בכל פעם לפני שאתה רוחץ ידיים זה יהפוך להרגל ולא תרגיש שזה כל כך נורא. יש הרבה דברים בחיי היום-יום שמעצבנים ולא נעימים (ולא קשורים למחלות), ושאנחנו עושים כי "צריך". כשהופכים אותם להרגל ומשלימים עם המצב זאת לא מעמסה כל כך גדולה. תזכור שמישהו בכל מקרה יצטרך לעשות זאת. בהצלחה.

ותספר לנו על השינוי בהרגלי היציאה. מיניסיון. אשתי ברחה.

ממחטות לחות בשירותים יכולות לעזור במיקרים רבים, בהצלחה!

זה עם נערת 57 מרינה שויף ששוכבת כל הזמן בתנוחה שבא לה לשרותים. אז הראו זוג שמאד אוהבים רק מה הבעיה היחידה שבגללה הם רצו להפרד זה בגלל שהגבר שוכח להוריד את המים באסלה והאשה נורא נגעלת מהאסלה המטונפת. בקיצור הסבירו להם איך לפתור את הבעיה אבל באותו הרגע רצתי לשרותים והחמצתי את הפתרון. אולי יהיה שידור חוזר. מי שבכל זאת ראה את הפתרון ויואיל לרשום פה - יבורך.

נשים נוטות להתעצבן על גברים שמשאירים את מושב האסלה מורם, או משאירים על המושב הלא-מורם טיפות ל"מזכרת"... הגברים לא מבינים מה הסיפור- בסך הכל זו פעולה פשוטה - הוא מרים, היא מורידה... הוא מטפטף, היא מנגבת.. למה צריך לריב על זה? אבל - העלבון אינו בגלל המושב המורם, אלא בגלל התחושה של חוסר התחשבות באשה שחייבת לשבת. אותו דבר לגבי לא לנקות אחריך את האסלה שנדבק אליה לכלוך. נימוס בין אנשים מחייב התחשבות גם באסתטיקה המקובלת בין בני אדם. "וויש" קצר עם המברשת על האסלה אחריך, ואחר כך לנער אותה ולשטוף שוב - נימוס אלמנטרי מינימלי כלפי הבא/ה אחריך וגילוי התחשבות בהם, ולא רק בעצמך. לא סיפור גדול.