להתמודד עם הסקרנות

חשבתי שכבר התרגלתי לכל השאלות " למה לא עשית צבא?" " איך את מתכוונת ליסוע למזרח עם הבלאגן שיש לך בבטן?" " למה כל התרופות האלה?" ודומיהם והתרגלתי באמת. עד שנתקלתי בבן אדם לא רגיש במיוחד שלאחר ששאלה מדוע לא התגייסתי ( ואיך יש לי תואר בגיל צעיר כלכך) ועניתי שאני חולת קרוהן הפתיעה אותי בדיוק במקום שאני הכי ספצית בו- הסקרנות. היא אמרה לי שהיא מכירה את המחלה- חיוך עלה על פני, אך אל דאגה היא הספיקה למחוק אותו מהר מאוד. " אז איך את מרגישה להתמודד עם מחלה שאין לה מרפא?" אני יודעת שלקרוהן אין מרפא אבל היה משהו בשאלה הזו ש... לא יודעת אם פגע בי אבל מה שכן עשה לי ממש לא טוב. "מתמודדים" עניתי לה והבנתי שחלק מהמחלה עצמה היא לענות גם על שאלות של אנשים ממש לא רגישים המון בריאות קרוליין

שלום , קראתי את ההודעה שלך וזה מאוד הזכיר לי לגבי שאנשים שואלים שאלות. גם אצלי זה ככה . ולפעמים אני רואה בזה כחוסר רגישות לגבי אלה שיודעים איך זה שיום אני ככה ואיך למחרת אני ככה ולא תמיד מגלים התחשבות ולגבי כאלה שלא יודעים וסתם שואלים שאלות זה ממש לא מפריע לי זה לא אומר שהם לא רגישים הם פשוט לא יודעים איך זה להרגיש ככה . כמו שאני יגיד שהם לא מעריכים את זה שהם מרגישים טוב . אני למדתי עם המחלה להעריך כול מיני דברים ובעיקר שאני מרגיש טוב זה הכול בשבילי ואני לא צריך שום דבר יותר מזה בברכה, מיכאל

יש פירסומת בטלביזיה שזה בריא בימים האלה ולא מצאתי חומר על הרימון ואם מישהו יודע אשמח. אתמול במיקרה קניתי ארגז רימונים בהיזדמנות וזה פרי שלא ניסיתי על המעיים שלי עד אתמול וראיתי שיש תמציות רימון בבית טבע. אני מערבב קצת יותר מידי אני חושב,מיץ עשב חיטה ועוד אבל הלילה הייתי ער ואני לא יודע ממה אבל היה שיפור בשינה לאחר מכן אך לא בפעולת המעיים החולות שלי אבל גם לא יותר גרוע והייתי רוצה לשמוע מאחרים,מנסיונם. תודה וחג שמח.

אני לא בטוחה מה יותר טוב (סליחה, פחות גרוע..): אנשים שלא מבינים בכלל על מה מדובר, או אנשים שחושבים שהם יודעים, אז מרשים לעצמם לדחוף את האף.. אולי בעצם יש לשאלות כוונה טובה, לא סתם סקרנות אלא אולי רצון לברר איפה הקשיים ובהמשך אולי לעזור. לא יודעת, אבל לפעמים צריך לדעת גם לא לדחוף עזרה איפה שלא מבקשים אותה.