אז תגידו לי למה....
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
לללללללמממממממממממממממממההההההההה....
אמנם לא התכוונת בודאי לתשובה ישירה, אבל פתאום עלה בדעתי משהו שאולי לא שייך, אבל אני אשתף באסוציאציה. גם בסיפרות ה"יפה" מקובל שעונת המעבר היא עונת הדכאון... פתאום שמתי לב שיש לי הרבה פניות של חולים שבטיפולי ששואלים למה בצורות שונות. בפורום של החולים "שלי" למשל, מישהו שאל בתגובה לאיחולי "חג שמח" - איך אפשר להיות שמח כאשר אני חולה? השאלה שלו עוררה הדים רבים לכל הכיוונים - וברור שנגעה ללבות של רבים. אז השאלה שלי בהמשך לשאלה שלך האם אנחנו יותר מדוכדכים עכשיו מתקופות אחרות? אולי אנחנו גם מרגישים פיזית רע יותר - עונת המעבר הידועה לשימצה? רוצה לשתף יותר במה עומד מאחורי השאלה=זעקה??????????????????
לשתף אותך...?...בשביל מה לך ריקי ..למה את צריכה לשמוע את הצרות של אחרים... זה היה למה בצורה של הומור ולאו דווקא מתוך עצב או תסכול... אבל יש בלמה הזה גם את כל מה שעברתי לאחרונה במיוחד מאז שחזרתי מהניתוח והתברר לי שזה לא מה שהרופא אמר לי לפני כן ...הייתי מדוכא מאוד מאז...וזה מעניין איך בדיוק פעל המנגנון הזה שגרם לי להיות מדוכא בעקבות ההבנה שאני כן סובל מתופעות של קיצור מעי דק ..במיוחד אי ספיגת מלחי מרה... חוץ מזה יש את החיים עצמם שלי...עם כל השאלות והתהייה ומה לעשות עכשיו וכו'... ואז הלמה זה הכל ביחד...למה בעצם לא להיות רגוע שקט חיים מסודרים במסגרת מסודרת...מקצוע שרכשתי אחרי לימודים עבודה משפחה...חיים מסודרים.... זה כאילו שאני חי במצב של אופקים רחבים גלויים לפני עם חוסר ידיעה גדול ואז אני צריך להתאמץ להצטמצם ולא לחשוב יותר מדי ולחשוב ולעשות כאן ועכשיו ולהתעלם מהאופקים האלה שגורמים לכל מיני שאלות של מה זה ומה יהיה ולאן אני הולך ולמה זה קרה ואולי הסוף שלי קרוב...
ככה. כל אחת צריך להתמודד עם מה שאלוהים נתן לו. לי הוא נתן קרוהן וכתוצאה מזה מחלת מפרקים ואוסטרפרוזיס יש לי מחלה של זקנות ואני בת 22 חזק לא? ועדיין אני מתעוררת כל יום עם חיוך כי אני מעריכה עוד יותר את מה שיש לי בחיים וכשאני עושה את החישוב אני מגיעה למסקנה שטוב לי גם עם הקרוהן המחורבן הזה אני לא מנסה להיות יפת נפש או משהו כזה כי אני חופשי מבינה את המצב שלך ה"למה זה מגיע לי" הוא מוציא מהדעת ואין תרופת פלא נגדו כל מה שאני יכולה לעשות הוא לאחל לך בריאות שלמה והמון אהבה בגלל שאתה לא לבד בסירה הזו קרוליין
כל הכבוד לך קרוליין...את במצב אולי יותר קשה משלי ..אולי... ובכל זאת את מנסה להיות אופטימית... שתהיי בריאה ויהיה זה שכרך על האופטימיות שלך... אצלי זה המוח שלי או הנפש שלי שמתוחה קצת לכול הכוונים ואני צריך ללמוד לרכז אותה מחדש לעיסוקים ואיזשהוא כוון בחיים או משהו ... וזה משעמם לעשות את זה כל פעם מחדש כבר הרבה פעמים...
הי אילן, גם אני בדומה לקרולין [קרולין-נעים ומחזק לקרוא את דברייך]מעדיף להשאר אופטימי,לשמוח בחלקי ולהאמין כי יהיה עוד יותר טוב!!. האופטימיות מצליחה לשמור על שפיותי ועל חדות החיים ושיגרת החיים היום יומית. אני עוקב אחרי רישומך בפורום,ולדעתי הינך עובר סיטואציות לא קלות בלשון המעטה,אך אתה חייב למען עצמך,להתחיל ולהאמין, כי מהמקום בו הינך נמצא אפשר וחייב רק להמריא!!!. בכל מקרה אני מאחל לך מכל ליבי שתמשיך ותתחזק תרתי משמע,ושנזכה לשמוע בשורת טובות. אלי גולני.
