לאילן

אילן ערב טוב, לאחר קריאה של ההודעות שלך מהיום, אני מרגישה התדרדרות בתחושותיך- לגבי הניתוח, לגבי ההחלמה, לגבי החברה שסביבך, הרופאים... אמנם, כמו שדבי ציינה רק הרגע- גם אני מעולם לא עברתי ניתוח כריתת מעי (אלא ניתוח קצת אחר...), ולכן אם אתה מרגיש שאין לי מה להתערב במצבך, זה מובן. אבל- עד עכשיו לא העזתי להתערב בהתלבטויות שלך ובמה שתיארת- לפני ולאחר הניתוח, אבל שוב, דבריה של דבי גרמו לי להסתכל על הדברים אחרת, ואני חושבת שיש לי כמה דברים חשובים להגיד לך, אבל אני מעדיפה לשמור אותם למייל. אם תוכל/תרצה ליצור איתי קשר, אשמח. אם אתה מרגיש שנקודת מבטי כמי שעברה ניתוח עקב המחלה, אבל שונה ממך, לא תוסיף או תשנה לך- זה מקובל בהחלט מבחינתי. אז שתדע שיש יד מושטת עבורך, לעזרה, תמיכה ויעוץ. חגית

לים אתה הולך ? אני מכור לים ואני מרגיש שיפור אחרי כל פעם שאני הולך לים,גם ההליכה וגם השחיה עושה משהו שאני לא יכול להסביר,אני מרגיש שהשמש טוענת את הגוף בבריאות ואני בבית מרגיש חום אחרי כמה שעות כאילו נטענתי באנרגיה ואני מקווה להבריא.לדעתי המעיים זה סימפטום ויש חסימה באיזה מקום אחר כמו שאומרת הרפואה הסינית. תהיה בריא,הזמן עושה את שלו ואת זה אמרו חכמים ולא אני. אני מבין אותך ומרגיש מה שאתה מרגיש ואני יודע שהיה לי יותר רע ושיהיה יותר טוב,הפתרון למחלה ימצא והוא בדרך,יש התקדמות. ניסיתה את התרופה לוסק נגד שילשלולים ?

כרגע זו לא המחלה.גם המחלה לא הפריעה לי הרבה שנים חייתי איתה די טוב. כרגע זה הסימפומים של אחרי ניתוח.

כפי שידוע לך אני, כמו רבים בפורום, עוקבת אחריך תקופה ארוכה - הרבה לפני שהלכת לניתוח. אני מרגישה כאב רב למקרא ההודעות שלך. אני זוכרת היטב שהתלבטת הרבה מאוד לפני שהלכת לניתוח, ברור לי שלא הלכת לניתוח מתוך ביטחון ואופטימיות. וכל כך קיוויתי שאחרי הניתוח תבשר לנו שאתה שמח על החלטתך. אבל המציאות, לעתים קרובות, אינה מגשימה חלומות. אני כבר כמה ימים מחפשת את המילים הנכונות שתענקנה לך תמיכה, ואני לא מוצאת אותן. לא בגלל שאני חלילה לא חושבת שהן אינן קיימות. אלא בגלל שאני לא מספיק מכירה אותך, כדי לנסות לסייע לך למצוא את הדרך להתעודד. אני יודעת, גם אם אני לא עברתי את הניתוח המסויים שאתה עברת, שבזמן הכאב והתסכול קשה מאד למצוא נחמה, אבל אני גם יודעת שהתגברות על קשיים קשורה בתקווה ובאופטימיות. אני מקווה שתעשה מאמצים, גם כשזה מאוד קשה, למצוא את הכוחות שנמצאים אצלך בודאות. כאשר תהיה אתם בקשר, אני מאמינה שתוכל להתגבר ביתר קלות על תהליך ההבראה של הניתוח שהוא הכרחי - מישהו כבר כתב כאן שניתוח זה לא "הוקוס פוקוס" ואם כל הקושי חייבים להתאזר בסבלנות - גם אם נדמה שמתפוצצים. ושוב, אני לא מכירה אותך כדי להציע משהו קונקרטי - אבל נדמה לי שאת מה שעובר עליך עכשיו קשה מאד לעבור לבד. אפשר לעשות זאת עם אדם קרוב, אם יש כזה. ואם אין, או שהוא לא מספיק או שמסיבה כלשהי לא רוצים/יכולים לעשות זאת, כדאי לעשות זאת עם איש מקצוע. אתה בודאי מודע לאהדה הרבה שיש לך כאן בפורום. אולי תוכל לקבל כאן רעיונות שיתאימו לך. ובינתיים, תספוג את כל האהבה שאתה מקבל כאן, ובעזרתה תעצים את החלקים החיוביים שבחייך כדי שאלו יעניקו לך כוחות להתגבר על תקופת הנאחס. תמשיך להיות אתנו בקשר ואנחנו נמשיך להיות אתך ריקי

תודה חגית. אני שלחתי לך אימייל. בכל אופן תודה.