לנטע

התלהבתי מהתגובה שלך לIGI לגבי ניתוח. הלוואי והייתי פוגש אותך לפני הניתוח כדי שתעודדי אותי לחכות. אני פעם דיברתי בדיוק כמוך אבל כנראה אחרי שחיקה של שנה וחצי קל היה לי להישבר.ומה שהייתי צריך זה בדיוק מישהו כמוך שיחזק אותי עוד קצת . זו אחת הסיבות שכשהייתי בבית חולים לא רציתי שאף אחד יבוא לבקר אותי.כי ממילא כולם מחכים שאני אעשה את הניתוח.ממילא הם לא מבינים אותי .אז למה לספק להם הזדמנות לחגוג על חשבוני.הרי אני זה שצריך להתמודד עם הכל אז מה יעזור מישהו שיבוא ויגיד ,יהיה טוב,סבלנות וכו'.....הם לא מבינים במה זה כרוך.

אילן שלום. קראתי את הפניה שלך לנטע, ואתה נשמע כמו אחד שמתחרט על זה שעברת את הניתוח, אני יודעת מניסיון , אמנם לא שלי , אלא ניסיון של מישהו מאד קרוב לי , שעבר ניתוח ( לא במעי ) ואחרי הניתוח היו המון אמירות של למה עשיתי את זה למה לא שאלתי עוד אנשים, למה לא היתה לי סבלנות לחכות עוד קצת, וכו' נראה לי שזו תגובה טבעית כי לאחר ניתוח יש ציפיות להרגיש טוב כדי להצדיק את המהלך, ולא תמיד זה כך, בעיקר משום שתקופת החלמה בהרבה ניתוחים היא תקופה קצת ממושכת. אני חושבת שכרגע אתה צריך להאחז בניסיונות מוצלחים של מנותחים ולא באמירות כמו "לא למהר לנתח " וכאלה, אני רוצה להזכיר לך שגם אתה משכת הרבה זמן את ההחלטה לנתח, לא פעלת מתוך פזיזות, אני זוכרת הרבה התלבטויות שלך כאן בפורום, אז אם בכל זאת הלכת לניתוח משמע שבמצבך ראית בניתוח פתרון, וכעת חבל לבזבז אנרגיות ברגשות של חרטה אלא לבדוק איך מחלימים הכי טוב והכי מהר, אנשים שעברו כריתת מעי והם מרוצים מכך בהם אתה צריך להיאחז. אם התחושה שלי לגבי רגשות החרטה שלך מוטעות, או אם התערבתי כאן שלא לעניין, אני מתנצלת, אמנם לא עברתי ניתוח ואולי אין לי אולי זכות להתערב בנושא, אבל אני חושבת שאתה זקוק לעידוד ואת זה ניסיתי לעשות שיהיה לך רק טוב דבי.

רק אחרי שכתבתי לך קראתי את ה שיחה שלך עם טליה, היה חשוב לי לציין את זה. הרבה בריאות דבי

ותודה על העידוד. את לא צריכה להתנצל. בכלל אני כותב את מה שאני כותב לא בהכרח כדי לקבל תגובות אלא כי כך אני מרגיש.אני התוודעתי לפורום הזה רק בגלל שחליתי שנה שעברה בפיסטולה אחרת סביר להניח שלא הייתי מבקר כאן הרבה. אבל למרות זאת אני מודה לך ולכל אחד/ת אחר/ת שמנסים לעודד אותי.אני מרגיש לפעמים כאילו שאני סתם נודניק או שאולי לא מגיע לי כל הניסיונות האלו של לעודד כי אני לא יודע עד כמה אני מסוגל לעודד אחרים :-). בכל אופן תודה לכולם למרות שאני יודע שבסופו של דבר מה שיעודד אותי באמת זה שאני אראה את עצמי כמו שהנחתי לפני הניתוח,חי רגיל וחופשי לעשות מה שאני רוצה כמו שעשיתי לפני שחליתי שנה שעברה.כי רק בגלל זה בסופו של דבר נשברתי ועשיתי ניתוח,אחרת אם הייתי יודע שאני ארגיש כמו שאני מרגיש עכשיו ...בטח הייתי מחכה עד שהייתי מרגיש שאין לי מה להפסיד. ברכות לכולכם.

אני לא רוצה לדבר איתך על זה דרך הפורום. יש לי הרגשה שאני מבינה על מה שאתה מדבר, למרות שלא עברתי ניתוח. אבל אני לא מסכימה איתך שנכנסת לניתוח מתוך חולשה או שנשברת. כי התאמצת וניסית לחפש המון דרכים לפתרון לפני שנכנסת לניתוח. כרגע אני יוצאת מהתקף. חודשיים לקח לי לצאת ממנו, וגם היום אני עדיין חלשה (אך מצבי הרבה יותר טוב) ולכן אני מבינה על מה אתה מדבר כי לא מזמן חוויתי את התחושות שאתה מדבר עליהן. אבל אני לא חושבת שאנחנו יכולים למצות את הנושא דרך הפורום, וחשוב לי לדבר איתך. תכתוב לי למייל, טוב?

החזרתי לך אימייל. אפשר בהחלט לדבר.לרפא את הבעיות שלי זה לא ירפא אבל זה מסיח את הדעת וזה עוזר :-). אילן.