אהההההההההההה

היי, סיכום קצר לאלה שאינם בעלי זיכרון של פיל (לא מצפה לכאלה בלי להעליב). לפני כ5 עת אוגוסט שלפני יומולדת 16 אובחנתי עם כוליטיס, זאת בנוסף על הצילאק שאובחן כמה שנים לפני כן, לאחר קרוב לחצי שנה של 5ASA סטרואידים וכ'ו התייצבתי עם אימוראן 200 מ"ג. קפיצת זמן לחודש שעבר, כאבי בטן, שלשולים ושו'ת, קולונוסקופיה. מעי גס מודלק מרקטום ועד צקום... פאס פורוורד למחר בבוקר, פרדניזון, 40 מ"ג... ואני זועק - חמס! לגבי הניסוח, אני לא בטוח אם זה הכוליטיס או השעה... בכל אופן הדיכאון די כללי. אמיר

שלום אמיר במצבים כאלה של דיכאון טוטאלי מה שצריך לזכור זה שצריך להמשיך להאבק, וזה למה? כי אתה לא יודע מה יהיה בעתיד ואולי אפילו בעתיד הקרוב מאוד, אולי תמצא משהו שייצב אותך,ואולי אפילו משהו מהרפואה המשלימה ,אם תקרא פה קצת מכתבים תראה שיש פה הרבה שנעזרים ברפואה אלטרנטיבית ובמיוחד בתחום התזונה. (אם זה מעניין אותך אני אפילו אשתף אותך בכמה סיפורים משלי..)תמשיך להאבק גם עם התרופות וגם עם רפואה משלימה. יש פה הרבה אנשים שמזדהים איתך.. תחזיק מעמד.. מיכל.

אני דווקא זוכרת... שניידר נכון? מטופל אצל הירש? חבל לי לשמוע, עצוב לי מאוד, כי אתה תמיד היית אופטימי. גם אני כרגע בהתקף. גם עליי לפעמים משתלט היאוש. אין לי איזה משפט קסם שיחזיר לך את מצב הרוח, חוצמזה שבסופו של דבר זה עובר. (חוזר שוב אח"כ, אבל עובר). מבינה את הזעקה וגם אני זועקת... זה לא עוזר לי במיוחד, אולי מקל זמנית. אבל תראה שבעוד שבוע שבועיים אתה כבר תדבר אחרת, ובעוד חודשיים אתה אפילו תצליח לשכוח את ההתקף (האם אפשר באמת לשכוח התקף?) תנסה לחשוב על דברים שיעודדו אותך, כמו תוכניות לעתיד הקרוב, מה תעשה כשתחלים וכו' לפחות תגיד תודה שאתה לא מאושפז!! מצטערת אם לא עזרתי במיוחד. תרגיש טוב, נטע.

שלום לכולם, אמיר לבי איתך ואני מקווה שתצא מזה כמה שיותר מהר. אבל השאלה שעולה לי בראש היא למה זה חוזר??מה גרם להתפרצות הנוספות ואיך אפשר ללמוד ממה שקרה... אני מרגיש יחסית ממש טוב בשנתיים האחרונות ואני חי במעין בועה של אשליות במחשבה של לי זה לא יקרה שוב...אני יודע שזו אשלייה אבל אני משכנע את עצמי... בכל אופן החלטתי לנסות להבין למה המחלה חוזרת.?אני בטוח שאני לא הראשון ולא האחרון שמנסה אבל אני חייב להבין. אז אמיר אני אשמח אם תשתף אותנו ותאמר לנו מה לפי דעתך הביא לחזרתה?האם זה לחץ נפשי?אוכל מסוים? וגם נטע שלצערי יש לה ניסיון רב...:( נטע שלחי לי אימייל - הרבה זמן לא דיברנו. הכי חשוב שניהיה בריאים, רון.