תודה על דרישת השלום

קיבלתי מאחת האחיות דרישת שלום מחברי הפורום ואני מודה לכם. היום סוף סוף הגעתי הביתה. וגם זה לא היה קל. הייתי צריך להשתחרר ביום רביעי ,הייתי לבוש עם התיקים בחוץ ,נתתי לאחיות שי ואמרתי שלום לכל מי שהיה שם ואז אחד המתמחים שם בטלפון שואל את המנתח שיש לי לויקוציטים גבוהים בבדיקת הדם והמנתח אמר לו להשאיר אותי. הייתי כבר בחוץ והחזירו אותי....יו. לקראת הערב גם התחלתי להרגיש לא טוב ונהייתי מודאג שהנה אני מסתבך במשהו חדש.. המחשבות רצו ואז קפץ לי לראש שאולי התרופה לכיב קיבה שנותנים לי שקוראים ל זנטג גורמת לי לבעיות ,כי כבר שני תרופות לכיב כקיבה גרמו לי לבעיות ,לוסק וטגמט. אז חיכיתי למחרת כדי לא לקחת אותה אבל ממילא היה לי גוש קשה באיזור הניתוח שהלך והתרחב ,איבדתי את התיאבון והרגשתי שמשהו עומד לי בגרון...ממילא מאז הניתוח בלי סיבה ברורה הרגשתי חולשה לא רגילה כאבי גב שקשורים לקיבה מהניסיון וקושי לישון בגלל שאחרי שינה הרגשתי רע מאוד ולכן השתדלתי לישון על כורסא.... היו צריכים לעשות ספירת דם אתמול אבל איכשהו היא נדחתה להיום...והיום בשעות הבוקר המאוחרות הרגשתי שהתיאבון חוזר אלי והבטן נהייתה רכה יותר ...כך שנראה שגם הזנטג סיבכה אותי והייתה קרובה לסבך אותי במשהו רציני במערכת העיכול העליונה. נראה לי שאני סובל מקרוהן בקיבה והתריסריון ולכן טיפול למה שקורה שם זה טיפול לקרוהן ולא לכיב קיבה . העיקר שתודה לאל עליתי על זה ברגע האחרון.עכשיו אני בבית מקווה שעד יום ראשון ההשפעה של הזנטק תיעלם ואני אתחיל להרגיש טוב יותר. לגבי הניתוח למי שמעוניין- הוא היה אמור להיות ניתוח לפרוסקופי משולב גם של כירורג כללי וגם של אורולוג.אבל בבדיקה לפרוסקופית הם מצאו וזה לפי האורולוג והכירורג,שיש לי מחלה קשה בשני קטעים.כמו כן היצרות כה קשה שהמנתח שניתח הרבה קרוהן אמר לי שמעולם הוא לא ראה היצרות כה ק שה והוא לא מבין איך חייתי ,אבל אמרתי לו שחייתי די טוב חוץ מאכילת פירות וירקות גם היא השפרה השנה לאחר שעשיתי קצת את הדיאטה שדיברתי עליה. כמו כן הסיבוך הגדול של הניתוח היה לפי האורולוג שהמעי הדק התחפר בין הרקטום לבין שלפוחית השתן וכך האתגר היה איך לשלוף אותו החוצה מבלי לגרום לי נזק .ממה שהבנתי מחיטוט בתיק והאורולוג היה נוכח בניתוח חוץ מהכירורג הכללי שהוא ד"ר פיקרסקי שהוא עצמו נחשב למנתח בכיר ומומחה לקרוהן,גם פרופ דורסט שהוא נחשב למנתח הכי בכיר שם ואולי בארץ אבל היום הוא בפנסיה. איבדתי הרבה דם וקיבלתי 5 מנות דם במהלך הניתוח .יום לפני קיבלתי עוד שני מנות דם אבל אחרי ה ראשונה פיתחתי פריחה על הגוף ולכן הפסיקו לי את זה. במהלך הניתוח היתה לי שוב תגובה אלרגית שגרמה לי לקשיי נשימה וכמעט נחנקתי לפי מה שאמא שלי אמרה. הניתוח ארך 5 וחצי שעות ובהאוששות הייתי עד 9 בערב. לפי מה שהבנתי בקיצור זה היה ניתוח מורכב ולכן אם כבר עשיתי אותו אז טוב שעשיתי אותו אצל מנתחים שמנוסים בתחום זה של ניתוחים בקרוהן.במיוחד הנוכחות של דורסט שאולי נתנה הרבה בקטע של ניסיון . ההחלמה מהניתוח הייתה לפי הקצב המקובל ובמהלך ההחלמה המנתח עקב אחרי יום יום והיה נראה יותר מבסוט ממני כשהוא ראה שאני מתקדם יפה.כנראה שבשבילו זה היה ניתוח שהיה בו הישג אישי בשבילו.אחרי הניתוח הוא אמר לאימא שלי שהוא עשה הרבה ניתוחים בחיים אבל זה היה הניתוח הכי קשה שלו. :-) . בכל אופן אותי זה לא כך כך מעניין בסופו של דבר ,מה שמעניין שיצאתי מהסיבוך האחרון של האשפוז ואני בבית ואני מקווה שאני אחזור לחיים נורמליים ולא אתחרט שעשיתי את הניתוח.כי לבינתיים אני די נכה. חוץ מזה שעדיין לא הורידו לי את התפרים שזה סיכות בעצם. זה הכל לבינתיים.

הי אילן, היום הייתה פגישת פורום (אולי כבר כתבו עליה, אבל כאשר פתחתי את הדף וראיתי את שמך - ועוד עם הכינוי מהבית... - שמחתי כל כך שלא הסתכלתי על הודעות אחרות) וכמובן, שכולם הזכירו אותך ושלחו לך איחולים וירטואליים... אז באמת, ברוך השב הבייתה - מאחלת לך החלמה מהירה, וכפי שכתבת - שרק תהיה מרוצה מהניתוח ושלא תיצטרך לסבול יותר.

הי איל שבת שלום, כמה מנחם לקרוא שהניתוח כבר מאחורך וכי כעת הינך בבית,כולי תקווה שכל יום תדווח לנו על שיפור נוסף במצבך ובאיכות חייך!!!!!!!!!!!!!!. היום היינו במפגש פורום והיה מאד נחמד ואף שאלנו ודיברנו עליך,ברגע שמצבך ישתפר,נארגן מפגש נוסף איתך ועם החברה שפספסו. שוב,בריאות טובה ושבת שלום אילן. אלי גולני.

קודם כל המון איחולי החלמה מהירה. אני קוראת את הסיפור שלך ולא מאמינה. עבר עליך המון! בכל מקרה אין טעם להתחרט על הניתוח, ניסית כל מה שיכולת כדי להתחמק ממנו. רק תשמח שאתה מאחוריו, ושלא הסתבכת. אני מקווה שתרגיש טוב, שתתחזק ותעמוד על הרגליים כמה שיותר מהר! אבל אל תשכח שעברה על הגוף שלך טראומה לא קטנה, ותן לו את הזמן שלו לחזור לעצמו. אני בטוחה שהוא יוכל לעשות את זה אם תדאג לו כמו שצריך (ונראה לי שאתה יודע איך, כי אתה מאוד קשוב לגוף שלך) נטע.

יכולת התמודדות כמו שלך נדירה מזו של גיבור לרגע בשדה קרב "עתור תהילה". בהתמודדותך עם המגבלות, אתה מעניק השראה לאחרים. מאחר וממני גם כן נבצרה היכולת להגיע, אשמח מאוד לראותך במפגש הבא.

אני שמח מאוד לשמוע שאתה בבית ומחלים. ממה שאתה מתאר באמת לא הייתה לך ברירה אלא לעבור את הניתוח. לאור כל המצב שתיארת (ואני רק מתאר את ההשלכות על היומיום) , אני חושב שהייתי מוותר הרבה לפני (וגם אני רואה בניתוח מוצא אחרון). אייל כתב שהוא מצדיע. אז גם אני. נכון שהאוויר מתוק יותר כשיוצאים בפעם הראשונה מבית החולים ? אני מאחל לך רק בריאות בהמשך. ותיהנה מכל שניה שלה (אני בטוח שתעשה כך). תרגיש טוב, אורן נ.ב. באמת מה הקטע עם הסיכות ? מה אנחנו דפדפת ?

הסיפורים מוכרים... בד"כ שכבר פותחים את הבטן אז עושים את כל העבודה. באמת נראה שאצלך הניתוח היה הכרחי. תמיד אחרי ניתוח יש תקופה קשה של החלמה וכאבים. אבל בטווח הרחוק יותר בטח תרגיש הרבה יותר טוב. שיטת "הסיכות" ידועה. שהייתי בביה"ח, שכבה אישה בחדר שלי והבטן שלה נראתה כמו ריצ' רצ' אחד גדול.