איך אני מקבל החלטות בחיי מתא השירותים

שלום לכולכם אני חולה קרהון בן 28 חולה כבר מ-99 הבעיות התחילו עוד בצבא אבל מי חשב על זה היה דם בצואה בחו"ל אבל מי חשב על זה התחילו כאבי בטן כמו התפוצצות של הר געש בזמן הלימודים באוניברסטה אבל מי חשב על זה עד רגע הקריסה כשבכיתי לאמא וחברה שאני לא יכול לעמוד על הרגליים באמצע הלילה כי הבטן מתפוצצת לי ומכאן והלאה התחלתי לקחת החלטות בחיי מתא השירותים סבלתי מהתקפים נוראים לא האמנתי כמה הבטן יכולה לכאוב אימי שעובדת בבית החולים בתפקיד מאוד בכיר שידכה אותי למיטב הרופאים בארץ אבל למדתי לצערי דבר אחד לגביי הקרהון אין תרופת פלא אין טיפולים שרופא זוטר או רופא בכיר יכולים להיות שונים דחפו לי את כל מה שיש בעולם רפאסל פנטזה ואז בא שלב הסטרואידים אתה מרגיש בריא פתאום יש תיאבון אתה בשירותים פעם אחת ביום ואז בזמן שאתה בשירותים אתה מתכנן חיים יותר יפים ועתיד מזהיר כי הנה הכל בסדר ואפילו הקקה יוצא טוב אבל הכל זה אחיזת עיינים שקר אחד גדול ולאחר שמורידים לך מהמינון אתה חוזר לבכות בתא השירותים כי שוב פעם הקקי יוצא כמו מיים. ואז מציעים ניתוח כי אין כבר מה לעשות והרופא אומר שזה יתן שקט לא ארוך אבל שקט הולכים לניתוח וברוך השם הניתוח מצליח וכורתים חלק מהמעי והכול שוב נראה מבטיח כשאתה בשירותים ומסיימים ללמוד ומחליטים לקבל הצעה ולנסוע לחו"ל לעבוד והכול בסדר אבל בכל פעםןשאתה בשירותים ומשהו הכי קטן משתבש אתה משנה את כל תוכניותך וזה קורה בדרך כלל בשירותים ואז שוב הכול בסדר ואתה בשירותים והחיים שוב יפים ככה כבר 4 שנים היום אני בתקופה לא הכי טובה אני מרגיש קצת רע אבל במיידי מעבר לדיאטה שכוללת פסטה נקייה פירה וביצים כבר התחלתי להגיד קוקריקו בבוקר אני מאמין שהכל יהיה בסדר יש לי פגישה עם רופא הגסטרו שלי פה בארצות הברית מחר המטרה שלי בכתיבת מכתב זה כי אני מוצא את עצמי נכנס לפורום זה כשאני לא מרגיש טוב כל כך המטרה היא צריך להחזיק מעמד אין סיכוי בעולם שלא ימצאו תרופה למחלה הארורה הזו הם חייבים ואנחנו צריכים להמשיך להאמין ולהמשיך לחיות ולנסות להנות כמה שיותר ועד אז להמשיך לתכנן את החיים מתא השירותים בריאות שלמה וחיים משופרים בע"ה לכולנו אוהד

אוהד יקר, המכתב שלך ריגש אותי והצחיק אותי וציער אותי והכל ביחד, ובעיקר עורר הזדהות גדולה כי פתאום נתת שם לתחושה הזו שיש גם לי - "קבלת החלטות מתא השירותים".. פעם צחקתי על זה עם חברים שעוסקים במיסטיקה, ואמרתי שאני "קוראת עתידות" בנייר טואלט... אני מאחלת לך שלא תצטרך להכנס לפורום הזה הרבה כי תמיד תרגיש טוב, אבל שתעשה את זה בכל זאת כי נדמה לי שיש לך גם מה לתת וגם מה לקבל מאיתנו, ולגבי האמונה שיום אחד ימצאו תרופה אמיתית יש לי רק לומר - א-מ-ן!

הי, גם אני בת 28 ובדיעבד נראה לי שסבלתי מקרוהן מהצבא. גם אני התעלמתי....עד שהגיע ההתקף. טפו טפו אני מרגישה טוב כבר שנה, עם טיפול ב-6MP. אני מאמינה שיש קשר הדוק בין מה שאני אוכלת לבין ההרגשה שלי. למדתי להינות מאורז, אורז, אורז ולחם שיפון ללא שמרים. באמת! מקווה שתרגיש טוב !