חזרתי הביתה

תודה לכולכם על האחולים, הם הגיעו אליי עד לשם (עם חגית המתוקה :-}) וחיממו את לבי. התאשפזתי בשבוע שעבר כי כבר הייתי חלשה מדי, והתייבשתי, ובגלל שהטיפול שנתנו לי לא עזר. סטרואידים דרך הוריד או פרדניזון בכל זאת לא הסכמתי לקבל ולכן עכשיו שוב אני מטופלת בציקלוספורין. הפעם נותנים לי מינונים נמוכים יותר, ומשך הטיפול יהיה קצר יותר. הרופא שלי לא חושב שההתקף שלי באמת הצריך טיפול בסוג כזה של תרופה, אבל בגלל שסירבתי לסטרואידים לא היתה ברירה. היום אני מרגישה טוב יותר, קצת יותר חזקה, והרבה יותר מעודדת!! (בניגוד למצב רוחי בזמן שכתבתי את השיר האחרון לפורום). זוכרים את הברוש? אז עכשיו אני מרגישה כמוהו... התקפלתי קצת, אבל אני מתרוממת לאט לאט, וזוקפת את ראשי. הגעתי למסקנות חשובות מאוד בהתקף הזה, ואחת מהן היא שצריך לחשוב על המחלה כמה שפחות, להתעסק בה כמה שפחות, לנצל את החיים ולהתחיל לבלות ולדאוג פחות (קל להגיד... :-}) וכמובן לשמור על התשונה הנכונה!! תעדכנו אותי בבקשה, מה שלום אילן?

איחוליי! החלמה מהירה וברוכה השבה הביתה

היי נטע, טוב לשמוע אותך שוב. אני שמחה שיצאת מהביה"ח ומקווה שתתחזקי.