קוליטיס וקשרים אינטימיים
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
שאלה לחולות הקוליטיס הרווקות: האם אתן מרגישות שהמחלה מונעת מכן לפתח קשרים אינטימיים? הרי מדובר במחלה אשר לא תמיד נעים לדון בה ובריצות התכופות לשירותים הנובעות ממנה. מתי מספרים על המחלה?
ולמה זה מופנה רק לנשים??? אמיר
נו, אז תענה גם אתה... היות ואני בחורה חשבתי לפנות לבחורות בחבורה, אך אתה צודק, אוכל ללמוד גם מנסיונם של הבחורים.
לא צריכה להיות בעיה גדולה צריך להסביר לבן זוג את המחלה בלי הגזמה שמדובר במחלה שמתרגלים אליה. וחץ מזה ישנם בריאים שמפיצים רעש וריחות יותר מחולי קוליטיס. ואם יש בן/בת זוג שהוא גם לא מושלם כמו חולי אסטמות , אלרגיות , לקויי שמיעה וכולי אז הם לא ישימו לב ויהיו יותר מוטרדים מהמחלה שלהם. ויש גם הרבה גברים שמעדיפים נשים עם מחלות או מוגבליות ולא צריך בגלל זה להמנע מ או לפחת מקשר עם בן/בת זוג.
השאלה הזאת תמיד קיימת, מה אם הידיעה על המחלה תשפיע. בגלל זה אני מנסה "להוציא" את זה כמה שיותר מהר, כי אחרת אני מרגישה שאני "לא בסדר" שאני לא מספרת שאני חולה או משהו כזה. אבל נראה לי שהכל תלוי בגישה שלך. אם את לא תייחסי לזה יותר מידי השלכות על הקשר ככה גם הצד השני יעשה. כשהיה לי חבר אז היו תקופות שהוא לא הבין למה אני מתחמקת מלהיות יותר מידי זמן בבית שלו ולמה יש לי בעיה לישון אצלו, למרות שהוא ידע על המחלה. אבל בסופו של דבר הוא ידע את כל הסיבות, גם את אלה שלא תמיד מדברים עליהן עם החבר שלך, וזה היה קל יותר אחר כך. והוא הבין ותמך והכל. אולי הכל זה שאלה של זמן. בתכלס אני לא חושבת שזה צריך למנוע מלקיים קשרים אינטימיים.
בחורים לא מבינים מדוע אני נמנעת להיות איתם יותר מדי זמן ביחד!!!! אבל צרת רבים חצי נחמה :-)
הי יעל ואחרים, אי אפשר להתעלם מזה שבעיות רפואיות עלולות להפריע בהתחלה של קשרים חדשים, אפילו ברמה הטריויאלית כמו לאן ללכת בפגישות הראשונות. למשל - מבחינתי ארוחה במסעדה זה נחמד, אבל טיול רגלי אחר כך - לא בא בחשבון... איך מסבירים את זה? אני מעדיפה בשלבים הראשונים לנקוט בגישת השקר הלבן הקטן ואומרת שאני עייפה מדי או שכואבת לי הרגל. או - איך מסבירים לדייט ההמום שאת "בורחת" לו לשירותים שלוש פעמים במהלך כוס קפה ועוגה..? זה נכון - שבן הזוג המתאים הוא כזה שיבין ולא יעשה מזה עניין - אבל להפיל את זה על מישהו ישר בהתחלה עלול לגרום לו להבהל. קודם כל - הוא יחשוב שאם את מספרת על זה מיד סימן שזה מאד מאד חשוב ומפריע ומפחיד (היה לי פעם חבר שבהצתחלה חשב שאני אולי עומדת למות מזה... זה היה לפני שלמדתי איך להסביר...). לעומת זאת - אני מציעה שתתני לו להכיר אותך כמו שאת, בהדרגתיות. אם זה רציני ביניכם הוא יבחין כבר לבד שקשה לך להתאפק לשירותים, ושאת לוקחת תרופות, והוא יקבל את זה בטבעיות כי זה חלק מהחיים. אף אחד לא מושלם. נכון שיותר קל לדבר על אסטמה, או על סוכרת, מאשר על שלשולים וחסימות מעיים, אבל זה לא בלתי אפשרי. והבחור המתאים לא יבהל מזה וידע לתמוך. ובאמת - הדבר האחרון שמישהו עם קרוהן או קוליטיס צריך - זה בן זוג שלא מבין.... וההפסד כוכלו של אותם אנשים שנבהלים, כי אנחנו כולנו כאלה נחמדים :-)
אהלן יעל וכל השאר. רק מקריאת המיילים אפשר לראות שאתם מקסימים.כשתגיע/יגיע הבחור/ה הנכון/נה שום דבר לא יטריד. מה שחשוב לציין,זה התפקיד החשוב שיש לבן/בת הזוג במצבים לא נעימים.ולכן,עם כל הפתיחות חולי הקרוהן והכוליטיס אמורים להיות בררניים יותר... ואם לא ציינתי:אני יוסי,חולה קרוהן,בן 30,פחות 30 ס"מ מיותרים של מעי.... בריאות לכולם/ן. ממליץ על משקה אלוה-ורה
