לנטע

גם אני מצוי בתקופה מאוד לא נעימה- רצוי לא לשתות מיצי פרות כלל ובמיוחד בתקופה של שילשולים- הכמיהה לסוכר במצבים כאלה ברורה והתחושה של חולשה שעוטפת את רמ"ח אברייך מאוד מוכרת. הרע במיעוטו במצבים כאלה היא אכן לעיסת מסטיקים ובמידה בלא להגזים, והתרופה הטובה ביותר היא לתת למעיים כמה שיותר לנוח, אפילו אם זה אומר לשכב במיטה שעות על שעות כמו זומבי- זה המקדם הטוב ביותר להטבה.

רק שאני אהיה בטוחה, אני מדברת עם האמיר שכתב פה בעבר בפורום על הדיאטה שהוא התחיל? (ואתה גם הגבת לשיר שלי?) כן, לצערי אני לומדת את זה בדרך הקשה. מסטיקים אני לא לועסת, בגלל המרכיבים שלו ובגלל שהוא עושה גזים. יש לי טעם נוראי בפה כי אני מקבלת פלג'יל ואחת מתופעות הלוואי שלו זה טעם מר בפה, מן טעם מתכתי, יובש וטעם רע באופן כללי. אני מקווה שמחר הרופא שלי יגיד לי להפסיק, וגם ייתן לי טיפול טוב יותר שיעצור את השלשולים, כי אני ככה כבר כמעט שבועיים (ששבוע מתוכם ביליתי בב"ח).

צר לי לשמוע שהיית בבית חולים. מה שאני זוכר שכל הזמן עשית מאמצים להתמודד עם המחלה בדרכים אלטרנטיביות כולל דיאטת הפחמימות אם אני זוכר נכון. שזה יעבור לך ומהר.

אכן הגבתי לשיר המיוחד שלך, וסיפרתי מן הסתם מתישהו גם על דיאטת העוף ש"פתח מכבסה" שלי. את מכירה את גופך יותר מכל אדם אחר ובודאי בהקשר התזונתי אבל, ע"פ תחושתי מעט מסטיק לא יכול להזיק ויכול לשפר מאוד את הטעם במיוחד שמידת ההיספגות שלו ביחס למזון שאת ממש בולעת היא נמוכה בהרבה. ואם ממש לא מתאים לך מסטיק זה גם בסדר גמור... לעומת האמירה של מרפא נכבד שצוטטה כאן משהו כמו "כשאתה רעב תאכל , כשאתה צמא תשתה" שאולי תואמת יותר כמשחררת עכבות באנשי חברת השפע שיכולים לאכול הכל ופשוט רוצים להשמר מעודף משקל- אצלנו סיטואציה של התלקחות מתמשכת דורשת כח רצון גבוה פי כמה משמע כן להשתמש בכח וכושר איפוק שלא לא לאכול- ולפתח מיומנות מתי כדאי לתת מנוחה מוחלטת למעיים- תוך סבל הכרחי של עינויי רעב חולשה ותחושת חוסר אנרגיה ולאחר מכן לדעת מתי ניתן להתחיל לאכול שוב. למרות אני לא תמיד מצליח לקיים את אותו מהלך שהינו מאוד לא פשוט -כמו שקרה לי לאחרונה אותה מיומנות שרכשתי על בשר מעיי גרמה לכך שלא אושפזתי יותר מפעם אחת בימי חיי. ספרי לי איך את מתמודדת