24

דיון מתוך פורום  גסטרואנטרולוגיה - תמיכה

19/07/2003 | 05:22 | מאת: נטע ט

יושבת מול הרופא, בחור צעיר בן 40, ואומרת לו, תראה אמנם אני רק בת 24 אבל אני כבר לא ילדה. והגוף שלי עייף. הגוף שלי כואב. ושוב ושוב אני חוזרת. שוב לאותה הנקודה. והגוף שלי צועק! והנפש בוכה. והגוף שלי כואב, והנפש צריכה... ושוב אני מרזה, ושוב הכדורים, ושוב לילות ללא שינה... ויושב מולי בחור צעיר בן 40, ואני אומרת לו תראה, אמנם אני רק בת 24, אבל אני כבר לא ילדה. ואיך תסבירי לעולם, את כל מה שאת יודעת? את כל מה שלמדת בשנים הכי יפות? ואיך תסבירי לעולם, שלהשלים עם זה את לא יכולה? שאלה לא חייך, שמישהו טעה? אתה מבין, בחור צעיר, אם תסתכל אני נראית רק בת 24, צעירה וחטובה, אבל אם תביט תראה, שאני אמנם רק בת 24, אבל כל כך כל כך זקנה...

19/07/2003 | 10:59 | מאת: תמר

19/07/2003 | 13:37 | מאת: גולני

הי נטע יקירתי,שבת שלום. קראתי את מילותייך המרגשות והעמוקות כמה פעמיים ,ואני בטוח שמול כל אחד מאיתנו יושב לו "רופא ,בחור צעיר בן 40"....... נטע,לפעמיים רופא צעיר שיושב מולך רק יכול לנחש או להעריך מהו הסבל היום יומי שעימו את ואנו נאלצים להתמודד,הרופא מבחינתו מכיר את הכל מהצד התאורטי בלבד,כך שאנו פה חברייך, מאד מזדהים עם תחושותייך ,וגם אצלי ,בין ביטול יציאה עם חבריי,ובין פחד לעלות לתחבורה ציבורית,קפיצות ובריחות לצד הדרכים וכולי וכולי ,יש את הרגעים היותר קשים עם עצמי,אך עלינו להמשיך להלחם על חיים שפויים עד כמה שניתן,ואני בהחלט מצליח לשמור על אופטימיות ,בעזרת המון אהבה תמיכה וסובלנות שעוטפת אותי מצד משפחתי וחבריי. היות ואין לי כרגע מילים משל עצמי ,הייתי רוצה להקדיש לך את הקטע של השיר הבא ,שאותו שרה גלי עטרי: את רוצה לשיר את השיר שיביא לך אהבה להלחם, ומה שמפחיד אותך תהיי חזקה לבטא את השמחה שבך שנדחקה. זה מאז וזה עכשיו את יודעת מה חסר ותגלי איך להביא את זה עכשיו, בשבילך בשבילך. את רוצה לשיר את השיר שיביא לך אהבה להלחם, ומה שמפחיד אותך תהיי חזקה לבטא את השמחה שבך שנדחקה כאילו אין איזה דבר שאת רוצה אני מקווה שתשיכי לשמור על אופטימיות וכולנו נמשיך להלחם לחיים טובים ונהיה כאן אחד לשני. מאד אהבתי את שירך,מאחל לך המון המון בריאות ,אלי גולני.

19/07/2003 | 13:44 | מאת: ויוי

19/07/2003 | 19:54 | מאת: תומר

השיר מדבר בעד עצמנו.אל נסכים למחלותנו. מחלה זו לא גזירה משמיים,זו גזירה מידי אדם. מוגש כחומר למחשבה. והרבה בריאות,ושלא נדע מעורכי דין ורופאים.

19/07/2003 | 14:16 | מאת: רותי

לו היית יודעת כמה אני מזדהה איתך זה מתסכל ואף מכעיס לפעמים שהחיים מעבירים אותנו במסע כזה כואב ואנחנו עוד ילדות (אני בדיוק בגיל שלך). מה שמנחם זה שאולי מחכה לנו "חלק ב'" של החיים ושם יהיה לנו קצת יותר קל. אין ברירה אלא לקוות.... שולחת לך המון כוח שאותו קיבלתי מכל האנשים שעוברים את אותו הסבל ולפעמים גורמים לי להרגיש פחות בודדה-וזה כולל כמובן את השיר שלך. הרבה בריאות :-) רותי

19/07/2003 | 17:41 | מאת: ערגה

עוד משהו שהמרפא שלי אמר: צריך להקשיב לגוף- כשעייפים- לישון, כשרעבים- לאכול ,וכשצמאים- לשתות. נקודה למחשבה, ערגה.

20/07/2003 | 11:26 | מאת: נטע ט

אני יודעת שרק פה נמצאים האנשים שיודעים בדיוק על מה אני מדברת. למרות כל התמיכה וכל ההזדהות שאני מקבלת מהמשפחה ומהחברים שלי, אף אחד לא יכול באמת לדעת מה אנחנו עוברים. הכאבים, חוסר התאבון, השלשולים, תופעות הלוואי של התרופות, התסכול, ואי הודאות מה יקרה בשבוע הבא... תודה לכולכם על התגובות, חיממתם לי את הלב.

20/07/2003 | 12:43 | מאת: ריקי

מעניין - אבל ביום חמשי שעבר שכנה אמרה לי, כשהיא התכוונה לתת לי מחמאה - "לבן שלך יש ראש של מבוגר"....חשבתי בלבי , כמה כאב וכמה סבל הוא צריך לעבור כדי "לזכות" ב"ראש" הזה.... ומה שמשותף לכם מעבר לכאב ול"זקנה" - זו רגישות לזולת, זה היכולת להעניק, זו ה"ניפלאות" שבזכותה אני בקשר אתך ואתכם. מחכה שתגיעי לתקופה שתרגישי שירים שמחים.... מחבקת תמיד ריקי

20/07/2003 | 17:43 | מאת: אמיר27

מאז שהייתי לראשון שהעלה באתר הזה שיר- ומולי קמה התנגדות רבתי נראה שמים רבים וטובים זרמו בנהר... מניסיוני -עוד יגיעו עתות שתחושי שיפי עלומייך החיצוני מתחבר לתחושה נעימה פנימית.

20/07/2003 | 16:30 | מאת: אילן

את מרגישה עייפה וזקנה בגלל שאת חולה ומותשת...אבל אם וברגע שתרגישי טוב כל זה יעבור כאילו לא היה...ותרגישי בדיוק לפי הגיל שלך...ואני אומר את זה מניסיון.

20/07/2003 | 19:57 | מאת: אסתי

כל כך מזדהה