למה אתם ביכלל מיתוכחים???
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
כפי הידוע לי אבי בחור בן 17 שמיתנדב בעמותה . כניראה אבי הוא עדין ילד בנפשו ( ובגילו ! ) כך שהוא מחפש תשומת לב... אני לא חושב שכדאי להיתיחס אליו, ולא להגיב ביכלל .... ואבי לידיעתך כדאי שתחפש תשומת לב במקום אחר. או שתיתבגר ותילמד לישלוט בתגובותיך. אם אתה מיתנדב תאמין לי שלא הייתי רוצה לדבר אם ילד שכמותך... לתשומת ליבך..................................
אני ממש לא התכוונתי לזלזל באבי או בתרומתו לעמותה. אני קראתי את ההודעה שלי כמה פעמים ובאמת שלא מצאתי נימה מתנשאת או מזלזלת בכלל. אמרתי "סתם" אם שמתם לב במרחאות כי אין בן אדם שהוא סתם. כל אדם הוא עולם ומלואו ואני לא חושבת שצריך לכבד יותר רופא למשל על פני כל בן אדם מהיישוב. רציתי סה"כ לדעת מי הם האנשים שעומדים מאחורי קו הטלפון. למשל בקופ"ח כללית בשירות כללית call הטלפניות הן אחיות ותאמינו לי שהלקוחות ביררו את הנושא כבר מזמן. המילה "סתם" היתה תחליף ל-לא רופא לא פסיכולוג וכו'. פשוט מטעמי נוחות זה הכל.
קראתי בעיון רב את כל ההודעות שקשורות לשמך - פשוט לא בקרתי בפורום כמה ימים, ואני רוצה להגיד לך כמה מילים מהלב. קודם כל, כמו רבים אחרים, אני רוצה לברך אותך על יוזמתך ועל הפעילות שלך. ייתכן שהיית מאוד עסוק בעלבון , ולא שמת לב שהרוב כאן ברכו אותך, והביעו הרבה הערכה לפעולתך. חלק נתנו לך עצות לגבי התפקיד שלך. זה אולי לא נעים לקבל עצות, אבל כדאי לך (אתה רואה? עוד עצה) לקרוא אותן בעניין - חלק מהן, לדעתי, הן עצות מאד טובות. ועוד משהו- להתנדב , מעבר לעבודה עצמה, זה לבלוט ולמשוך תשומת לב. במצב כזה, צריך לקחת בחשבון שיש תגובות ושתהיה ביקורת. תקבל הרבה תודה מאלה שנעזרו בך, אבל גם הרבה ביקורת על טעויות שלך או על דברים שלא ימצאו חן - גם אם זה לא בהכרח טעות. ובלי לרצות להכאיב לך - אני הרגשתי שאני לגמרי מסכימה עם נוח. כך שגם אם לא רצית להתנשא, העובדה היא שגרמת לאחרים להרגיש כך. וגם אנו, כאנשים שיכולים להעזר בך, נרצה לעשות זאת בידיעה שאתה נעים לנו, לא מתנשא, רגיש לנו - אחרת למה שנבקש עזרתך? ובדיוק כמו שאנחנו רוצים לדעת מי אלו שרוצים=יכולים=מוכשרים לעזור לנו. אני שואלת, מי עוזר לך? מי נותן לך ייעוץ ומי נותן לך תמיכה? כי הקשר עם אנשים חולים ועם בני משפחותיהם הוא מעמסה רגשית לא קלה, ויש חשיבות לתמיכה שאתה תקבל כדי שיהיה לך כוחו להמשיך במטלה החשובה שלקחת על עצמך. תמיכה טובה הייתה עוזרת לך לעבור את הדיון כאן בשלום ומה שגרם לך לעלבון היה מובהר לך בצורה כזאת שהייתה עוזרת לך להבין יותר את האחרים במקום להתכנס בעלבון האישי. כולנו בני אדם, ועלבון הוא טבעי- אך כיועצים לאחרים אנחנו צריכים ללמוד מהעלבון ולא להתחפר. בו. כך שאני מייעצת לך ולחבריך לקוים החמים לבקש מהעמותה גורם שיהיה פנוי לעזור לך/לכם באופן שיטתי (פעם בשבועיים, למשל) ובשעת "חירום". ודניאלה מכירה אותי, כך שאתה יכול למסור לה ד"ש ממני ולהזכיר לה שזה סוג העזרה שאני מוכנה לתת. כל טוב לך ריקי