לרונית

באיזה בית חולים עברת את המקרה הלא נעים עם ה TPN ? האם עברת גם ניתוח? בכל אופן את לא מבהילה אותי .להיפך אני אוהב לשמוע או לקרוא.

עברתי את החוויה הנוראה הזו (ובאמת סיפרתי על גבי דפי הפורום רק חלק) בביה"ח קפלן. מאוד התרשמתי ממנהל המח' הכירורגית שם, הוא באמת אדם מקסים ורופא מצויין אבל הוא היה חלק קטן בכל הסיפור. הביאו איזה מנתח כאילו מיוחד לקרוהן שדיבר רק אנגלית אבל לא יודעת למה הבן אדם לא מצא חן בעיניי בכלל. בכל אופן לאחר השהייה עם הצינורות והמצב התזונתי והבריאותי אז שלא איפשר לקיים ניתוח, ניצלתי את ההזדמנות וברחתי מהביה"ח כל עוד נפשי בי. ממש כך. אני מאמינה שבמקום אחר זה לא היה קורה לי. ביום שהורידו לי את הנקז (לאחר 8 ימים בערך) הם רצו לנסות שוב להכניס את ה TPN אבל תאמין לי אם היית רואה את הצוואר המחורר שלי והחזה (שאגב היה חשוף יום ביומו בפני כל 8 המתלמדים שנכחו שם הרי קפלן הוא גם ביה"ס). בקיצור ויתרתי ואז התחלתי טיפולים בהומאופטיה, ipec, צמחי מרפא וכל השאר היסטוריה. (ואם לא הייתי מספיק מובנת אז לא עברתי ניתוח מעולם)

שלא תצטרכי. בכל אופן ברגע שאת אומרת קפלן אז את לא צריכה להוסיף יותר :-).זה מקום מסוכן לבריאות. בכל אופן זה נורא שהיית צריכה להיות חשופה בפני 8 מתלמדים.מה זה צריך להיות....... אני דיברתי לא מזמן על מילת הקסם בבתי חולים וטליה גם חזרה על זה....פשוט להגיד אני מסרבת.... זה עובד עליהם כמו מטה קסם. דרך אגב גם אני הייתי צריך להיות מנותח בקפלן לפני 10 שנים וסירבתי ושחררו אותי ובסה"כ הייתי במצב של החרפה מאוד רצינית שגם אז נגרמה בגלל הטיפול ההומאופתי. בסופו של דבר הצלחתי לצאת מההחרפה ברגע שההשפעה של התרופות ההומאופתיות חלפה וכך גם יצאתי מסכנת ניתוח ברגע האחרון. רציתי שגם הפעם זה יקרה אבל הצרה שפיסטולה זה נראה כמו משהו בלתי הפיך. אני עדיין שוקל מה לעשות הלאה :-). אני טיפוס משהו...נכון?