שירותים ביזאריים
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
עקב הרגשת הדכאון הכללית (גם אני קראתי את הכתבה בידיעות ואני רצה לקנות דגים:-) שנפלה עלי בימים האחרונים, שוחחתי בטלפון עם ידידה שחולה גם כן בקרוהן, והגענו באיזה שלב לעניין הצורך הדחוף להתפנות. כל כך הצחיק אותי לשמוע על כל המקומות הביזאריים ששתינו נאלצנו להשתמש בהם בתור שירותי חירום! חשבתי שאולי זה ישפר קצת את המצברוח של כולם- לשתף אחד את השני במצבים שבמבט לאחור הם די משעשעים. (אני ממש מקווה שאנחנו לא היחידות ושאני לא עושה צחוק מעצמי..) מישהו מתנדב להתחיל? או שאני אפתח?... (לאן הכנסתי את עצמי!) בתקווה לשיפור ההרגשה והמצב, חגית
מאחר שאף אחד אחר לא הרים את הכפפה, אני אתחיל... עם כמה.. אז ככה - כמובן - בצידי כבישים.. לא פעם ולא פעמיים... פעם אחת התגנבתי לבניין הסוכנות היהודית כשהצטרכתי שירותים דחוף כשהייתי לידו - אמרתי לשומר שיש לי למסור מכתב אישי דחוף ל"גלית" (בכל מקום יש איזו גלית) בקומה השניה.. אני מנחשת שאם זה היה קורה היום השומר היה יורה בי.. כל כך נראיתי לחוצה ועצבנית.. מקום שהוכיח את עצמו לפחות פעמיים כמקום מסתור מתאים והיום יותר קשה למצוא זה המבנים הקטנים שנועדו לפחי הזבל. היום בעידן הצפרדעים זה כבר כמעט לא קיים...
כמובן שכמו כולנו, שיחים, מאחורי פחי זבל, מאחורי בנינים וכו' אבל הסיפור הבא שובר כל מוסכמות - בתקופת התיכון בזמן ההפסקה הייתי באזור האשכולות פיס, שהם בנינים חדשים בכל בית ספר מצ'וקמק במימון מפעל הפיס, השירותים שם נקיים להפליא אבל הבעיה היחידה היא שהבנינים האלה סגורים כמו מבצר, קל יותר לפלוש לחדר הכספות בבנק מאשר בבנין, אז אני מגיע, כל האזור ריק ליד הבניין, ובהליכה מהירה ומין צליעה רץ מהר כדי להגיע בזמן והדלת נעולה! מצלצל באינטרקום ומבקש להיכנס, ישר מתחילה החקירה מהשומר שעושה טובה שענה בצד השני, למה אתה צריך להיכנס, ואני - זה באופן דחוף, המורה גילה קראה לי, והוא - גילה לא כאן, בום ניתוק... טוב כאן כבר חשבתי שאני מת, היה לי (כרגיל) נייר טואלט מוכן בכיס ימין, רצתי לכניסה הראשית וראיתי את הבוטקה של אותו שומר פתוח, בלי לחשוב פעמים נכנסתי סגרתי את הדלת, טיפלתי בכמה ענינים ויצאתי כולי מתנשף אבל עם חיוך על הפנים... אני בטוח שאותו שומר למד לקח... חוץ מזה, תחנות דלק - והרבה, כבר פיתחתי כל מיני טכניקות לסגור את הדלתות האלה שאין להם מנעול, בדרך כלל יש חתיכת הליכה עד האסלה ואף פעם לא יהיה מנעול לדלת שלא לדבר על נייר טואלט.... ועכשיו בנימה קצת יותר רצינית, הדברים האלה גורמים לתסכול באותו רגע, ובדרך כלל אחרי שאני חוטף התקף בזמן לא מתאים אני ממש לא יוצא מהבית תקופה ארוכה אחרי, זה עושה מין טראומה אבל בסופו של דבר אני מוצא את עצמי צוחק על זה באינטרנט.... תנו עוד סיפורים :)
