מחלת קרוהן

דיון מתוך פורום  גסטרואנטרולוגיה - תמיכה

20/04/2001 | 00:42 | מאת: לבנת

שלום אני בת 30 וחולה בקרוהן כבר 3.5 שנים. כבר שנה וחצי אני לא לוקחת כלום אלא רק כשיש לי התקפה ואז אני לוקחת פרדניזון בערך 5-10 מ"ג ליום למשך 4 ימים בערך. תלוי עד כמה זה כואב . התקפה יש לי בערך פעם בשלושה - ארבעה שבועות. השבוע הרופא הציע לי לעבור ניתוח. האם מישהו עבר כבר את הניתוח ולא חש כאבים ? וכמה זמן זה נמשך ללא הכאבים ? האם יש מישהי עם אותה הבעיה שעברה ניתוח ונכנסה להריון ? ביי

20/04/2001 | 08:48 | מאת: אני

התקופה הכי טובה בחיים שלי הייתה התקופה שאחרי הניתוח.אין שום כאבים יחסית לכאבים שחווית כבר.תתעלמי מההפחדות.החיים נפלאים אחרי הניתוח.אלא שלא לנצח...עברתי את אותו הסיפור,באותה סיטואציה,ואשמח לסייע לך.אגב,איפה את אמורה לעבור את הניתוח?ועוד דבר קטן:ישנו איזשהו "אביזר מותרות "בשם SP שמאפשר לך שליטה עצמית על הרגעת כאבים באמצ' מורפיום.מומלץ ביותר....

20/04/2001 | 15:46 | מאת: אמיר

בד"כ לפני ניתוח מנסים המון דברים שונים ואל תתביישי לשאול חוות געת שניה או שלישית זה לא משהו שבא "סתם ככה", ושאלות לא עולות כסף אלא אם את רוצה שרופא מומחה יענה לך :) בהצלחה ותס]פרי מה החלטת

20/04/2001 | 19:28 | מאת: אלעד

הויכוח עתיק היומין לחולי קרוהנס : להתנתח או לא להתנתח. בדרך כלל, הגסטרואנטרולוגים נגד ניתוח אלא אם הגיעו מים וגו'. הכירורגים לעומתם, ידם להוטה על סכין הניתוחים והם בעד ניתוח מוקדם ככל האפשר ומזעור סבלו של החולה. אני את הניתוח עברתי רק כשלא היתה ברירה, וכשנוצרה פיסטולה בין המעי הדק והגס. מיותר לציין שבשל כך היה הניתוח קשה פי כמה, מאשר לו הייתי עושה זאת קודם לכן, כאשר רק היה צורך לכרות את החלק הנגוע, ובסופו של דבר נאלצתי להסתובב עם סטומה (שקית לצואה) משך למעלה משלושה חדשים. באמת קשה להכריע. הנטיה לדחות ניתוח היא מובנת, בעיקר כאשר אפשר לחיות עם המחלה. מצב כמו זה שאת מציינת, בו יש התקף אחת לשלושה ארבעה שבועות, הוא בעיני מצב לא כל כך נסבל. האם את מצליחה לנהל חיים נורמליים למרות ההתקפים ? האם הסטרואידים לא גורמים נזק בלתי הפיך ? כל אלה שאלות שיש לשקול לפני הכרעה על ניתוח או לא. הבעיה : מחלת קרוהנס חוזרת, ועל כן יש חשש שיהיה הכרח בניתוחים נוספים, ובסופו של דבר לא יישאר מעי מתפקד לחולה. הדילמה היא אכן קשה במיוחד. אני כעת כשנה לאחר הניתוח, ומרגיש מצויין. מצד שני, לא מפסיקה לטרוד אותי המחשבה האם לא יכולתי למנוע מעצמי סבל רב לו הייתי עושה אותו מוקדם הרבה יותר... ועוד נקודה למחשבה. כאמור, בד"כ הגסטרואנטרולוגים מתנגדים לניתוח אלא אם כלו כל הקיצין. אם הגסטרו שלך ממליץ על ניתוח, כדאי לשקול זאת בתשומת לב (וכמובן יש לשקול, לדעתי, גורמים כמו - פגיעה אפשרית בתעסוקה, לימודים, אפשרות לדחייה בכמה חדשים על מנת לא להפסיד שנת לימודים היא בהחלט אופציה סבירה בעיניי). אני יודע שלא נתתי פתרון, אני לא באמת מאמין שיש אחד כזה, אבל אולי עוד קצת חומר למחשבה, על מנת שההחלטה שתקבלי תהיה הנכונה והטובה ביותר עבורך. בהצלחה.