לרגיעון היקר

נראה לי שהמסר שלך התפספס...

אוף, באאסה איתכם, נטע, מיכל, רונית וחלי וכל מי שלא הבינו :-)) אתם הולכים להתחרט על זה. הכינו עצמכן/ם למגילת איכה. קומו ונשנשו משהו. אולי יש לי בעיה קשה עם המודם, כבר אמרו לי זאת בעבר. כנראה שלא באתי על מנת לתקן עולם והאמת היא שאףפעם לא התיימרתי. וסליחה כי איני יכול שלא לציין, שבניגוד לאתר "דוקטורס", שפעמים לא מעטות חוטא בהתלהמות נבובה מתוכן, ישנם הרבה אתרים און-ליין שניתן לחפש בהם מידע רענן ו"גוגל" הוא הראשון. אהם, שיהיה ברור. אני זוקף לזכות "גוגל" חלק נכבד בתהליך השיקום שלי. כנראה שבאמת מגיע לו הרבה קרדיט. גם לכאן הגעתי דרכו. מומלץ לחפש שם יותר ממילה אחת. ואני מתכוון לגוגל באנגלית ולא בעברית, כי בעברית ההתקדמות הרבה יותר מאיטית לצערנו. הבעיה היחידה שיש ב"גוגל", היא שצריך לברור את הפסולת... אבל תמיד מוצאים משהו הגון, בהשוואה למידע הדלוח בעברית... כעת אשחק עם עצמי במשחקי מילים. מהמילים "לרפא" "קוליטיס" ו"קדום", גרפתי יותר מאלפיים תוצאות: http://www.google.com/search?q=natural+colitis&hl=en&lr=&ie=UTF-8&oe=UTF-8 מהמילים "קרוהן" ו"תרופה", גרפתי יותר מ-80 אלף תוצאות: http://www.google.com/search?q=crohn+medicine&hl=en&lr=&ie=UTF-8&oe=UTF-8 מהמילים "קוליטיס" ו"לרפא", גרפתי יותר מעשרים אלף תוצאות: http://www.google.com/search?hl=en&lr=&ie=UTF-8&oe=UTF-8&q=cure+colitis מהמילים "קרוהן" ו"תרפיה", גרפתי יותר משבעים אלף תוצאות: http://www.google.com/search?hl=en&lr=&ie=ISO-8859-1&q=crohn+therapy אני מאמין שהרעיון הכללי מובן. מחליפים כל מילה במה שרוצים, מתחילים לשוטט. בסוף מגיעים. לא חסר לנו חומר לקריאה. למעשה יש יותר מדי. נו טוב, אז יש לנו המון חומר לקריאה, רובו המוחלט אמנם באנגלית.. המחלה הזו דרשה מכם כ"כ הרבה, אז בינינו, מה זה להתגבר על שפה זרה? כולכם/ן צריכות/ים להבין שבתקופת מחלתי, היו מעט מאוד אנשים (3) שאמרו לי בצורה חד-משמעית שאוכל להבריא וכי זו סתם מחלה, סוג של נזלת. באותו משפט הם גם הוסיפו שזה קשה מאוד, אבל עדיין אפשרי. וכמובן שבאותה העת, התנגדתי לדעותיהם בעזות רבה ושללתי אותם/ן מכל וכל. ומאז, זרמו הרבה מאוד כימיקלים רעילים בירקון ובקישון... אבל כיום, לא אוכל שלא להסכים עם אותם אנשים ואני אפילו מרגיש חייב להם, ומן הסתם, זו הסיבה היחידה ששקדתי בעבר וגם אשקוד כעת על בזבוז הביטים הנפשע הזה שלי. הנה עוד כמה שורות (מה לעשות, מי אמר שאני צריך לסבול לבד?:-) שהתאמצתי להעתיק במדוייק מהכתבים הרפואיים של הרמב"ם, כרך ב', פרקי משה ברפואה, מאמר עשרים וארבעה, עמ' 306. במאמר הנ"ל מתייחס הרמב"ם למקרים לא שכיחים שיצא לו להיתקל בהם במהלך עבודתו. בסעיף הבא (21) הוא מתייחס ל"מון-ווקינג", סהרוריות, הליכה מתוך שינה... "[21] פעמים רבות ישנו קצת האנשים בעת שישבו, ויהיה המהלך והוא ישן ומהלך. והייתי שומע זה, ולא הייתי מאמין, עד שהוכרחתי שהלכתי ישן קרוב מששים מיל, [וקרה לי], כאילו אני הייתי רואה חלום, ולא הקיצותי, עד שנגפתי רגלי באבן." אז כל אחד צריך אבן משלו כדי להתעורר... לצערי במקרה שלי, זו כבר היתה שלושתרבעי סקילה... אך זו גם צורה של יקיצה. הבנתי גם אני שרופאים אינם אשמים בכך שהם רופאים. אחרי הכל זו העבודה שלהם, אז זה מאוד לגיטימי. כמו עורכי הדין. או סוכני הביטוח. אבל לא כמו החולים. לאלה האחרונים יש זכות בחירה, אבל לרוב, הם לא יודעים איך לנצלה כי שכחו שהיא קיימת בכלל... לשמחתי המאוד רבה, בתקופה די קצרה, הספקתי לעבור הרבה חוויות מרנינות ועוצרות נשימה. וכיום כשאצא לקחת קצת אוויר בטבע ביער, אודה על הזכות שנפלה בחלקי לרדת לשאול תחתיות כדי לעלות ממנו לאחר מכן, ועדיין להבחין בבבואת הסמיילי שלי מבצבצת מהמסך... אהה, נכון, מה לעשות, דברים שרואים משם לא רואים מכאן. קל לי לדבר, יאמרו, אתה מרגיש טוב עכשיו. אתה ב"רמיסיה". חכה שזה יחזור. הממ... נכון. מי מבינינו צריכות/ים רענון טרמינולוגיה? וזו גם אחת מני רבות מהסיבה שאני ממעט מאוד להגיע לכאן... כאילו דה? טוב לי מאוד בשמש. ומוטב מאוחר מאףפעם, לא? למדתי ואני עדיין לומד יומ-יום מה מיטיב איתי ומה לא. במקום להמשיך להקשיב או לקרוא עצות אחיתופל, בחרתי לקחת אחריות על הבריאות שלי. אני יודע שאני לא הראשון שעשה זאת ואני די בטוח שגם לא אהיה האחרון. ודווקא נראה לי שאת טועה, נטע. אני בטוח שהיו שהבינו, ולוקח זמן. עת להרוג ועת לרפוא, אמר קהלת. אבל מילא, זו לא הפעם הראשונה שיש פה ערפל ומן הסתם גם לא הפעם האחרונה שדברים מתפספסים כאן לצערי. ניסיתי להסביר בעבר על המגבלות הטכניות של הפורום... כמו מן הסתם הביטים שאני מרפד בהם ברגעים אלה את השרת הכרסתן ... אפשר לומר שאני מאושר יעןכי לא ביקשתי להעביר מסרים כלשהם. אני לא אוהב למלצר. כמו כן, לא מוסרי שאאוטסיידר יעביר מסרים. המסרים, כמו חיצים, מיועדים לתאי טרור רדומים של אלקעידה או חייזרים ומצוצלות ברוטב קוקטייל הצמחים של אסתרמימור. באתי ע"מ לחוות דעה במסגרת הדיון הלגיטימי וד.ר. שאל שאלה בתום לב, אני מאמין... כיוון שלא מצאתי בתגובות לשאלתו את מה שביקשתי, והבמה של היום הפכה לבמה של אתמול, החלטתי לפצות את פי והדבר היחיד שעלה בראשי, היה השיר המשעשע הזה של (ר') אברהם איבן עזרא. אהה, נכון, כל אחד והסטיות שלו... אך זה לא היה רק השיר שבחרתי, אלא גם זהות המשורר, חייו ואישיותו (ד"א, הידעת? הוא היה חולה מאוד). יתכן (קרוב לוודאי) שכל מי שלא מכיר/ה אותי אישית, מעריך/ה לרוב כי אני חוטא בחטאי גאווה, יהירות, התנשאות. צר לי לבשר או לאכזב, אך הדבר אינו נכון כלל. אני, כמו פרקי אצבעותיי ונשמת אפי, לאים עד מאוד מסימפוזיונים מתישים שאףפעם לא מסתיימים בשום מסקנה הגונה. ויכולתי לנצל הבמה לדיונים מרתקים ואף להטוטים, אך שמתי לב מניסיונותיי הקודמים, שבאופן קבוע, משום מה, יוצא לי לנחש תמיד נכונה את כל מה שעתיד להיכתב כתגובה לדבריי... נעלם לי הקסם ויחד איתו ברחה לי התכלית. נראה לי כי יגעתי די ואף תרמתי עיקר סיפור חיי, יש מיליארדים של דפים אחרים ברשת, והם לא מצברחים אותי או מזכירים לי עברי העשיר כמו הפורום הנ"ל. נכון מאוד. ניחשתם/ן נכונה, א"א לא נעלב ממני, או מנסה להסביר לי דברים שלשמחתי (מה רבה היא:), כבר הספקתי מזמן לשכוח... היו אלה שטענו וימשיכו לטעון שיש בדבריי משום יריקה לבאר. תשובתי לטענה זו פשוטה עד מאוד. אדרבה. לכם/ן אתן להחליט מיהו מי? מי מגלם תפקיד הבאר ומי מגלם תפקיד היורק?? ישנם חולים/ות הנוהגים/ות לטפח מחלתן/ם משל היו חיות מחמד. אני לא יכול שלא להבין תופעות אלה לנוכח הלך הרוח הנכה של הממסד הרפואי. אומה שלמה של תינוקות שנשבו. נו, לכו תילחמו באימפריות. קופות החולים כתופעת לוואי של החיים, או החיים כתופעת לוואי של קופות החולים...? צר לי, שכיות חמדה ותכשיטים, בימי הביניים, תרמתי מיטב זמני ואף מעצמי (אהה, תרתי משמע) לקופות ונציגיה, וממש ברגעים אלה, נראה לי כי אני זוכה לסיים את חק עבודות שירותיי גם כאן לתפארת המולדת. כנראה שהכל כבר נאמר (אכן, גדי, תמונות קשות). וכמובן שתודתי נתונה לעוזי היקר שברוב טובו עשה בעבר פירסומי ניסא חינם איןכסף לכתובת הדואר שלי באחת מהודעותיו (צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים, אז תודה עוזי כפרותממינשמה) כך, כולם כבר יודעים מזמן היכן אני, אף אחד/ת לא יאמר שברחתי, כי אני משיב לכל אימייל הגון שאני מקבל. ואני לא צריך להיות חבר באף עמותה שחורטת על דיגלה את עובדת היותה סומאה בארובה... אני תמיד משתדל ואף שמח מאוד לסייע למי שמבקש/ת יפה. אולי עובר לפעמים מעט זמן, אבל אני מקפיד לחזור בתשובות תמיד לכולם/ן. וב"דוקטורס", כמו שנאמר בעבר, תוכלו לדלות מידע מעניין מחיפושים תמימים לכאורה. לא ארצה להאכיל אף אחד/ת מכם/ן בכפית. כולכם/ן ילדים/ות גדולים/ות. מעודד לדעת שלפחות בתכונות בסיסיות כמו חיפוש, השרת להלן מצליח לתמוך...:) באותה מידה שהורה דואג יצנזר אתרים לא רצויים למען בריאות נפש ילדיו, כך אשתדל גם אני לצנזר מידע לא בריא, למען עיני ונשמת אפי. מרגע הקימה בבוקר, אני מקבל על עצמי להיות בשמחה תמידית. ובין השאר, אודה ולא אבוש, גרעין האושר הפנימי שלי מורכב מהתנזרות ממקומות שלדאבוני פעמים רבות שוררת בהן אווירת נכאים במילים עדינות. עוד ציטוט של הרמב"ם מפרקי משה ברפואה שמצאתי למזלי באינטרנט ולא נצטרכתי להעתיק, בעצלותי הרבה עד מאוד. הקטע הוא חלק ממלחמתו של הרמב"ם בגאלינוס, הרופא של ימי הביניים ב"הא" הידיעה. "[קכב] מחלתם האנושה של המגזימים בהערכה עצמית ומכלל המחלות האנושיות [כלומר, השקפות שוא ומידות רעות], מחלה כללית, כמעט שאין ניצול ממנה כי אם אחדים ובזמנים מרוחקים. וישתנה אותו החולי בבני האדם בריבוי ובמיעוט כיתר המחלות הגופניות והנפשיות. וחולי זה שאני מדבר בו הוא מה שמעריך כל אחד מבני אדם את עצמו יותר שלם מכפי שהוא, והיותו רוצה ושואף שנקבל כל מה שהוא סובר אותו, שלמות, ללא [השקעת] עמל ויגיעה [מצדו]. ומחמת החולי הזה הכללי אנו מוצאים אישים מבני אדם בעלי מומחיות ועירנות שכבר למדו אחד המדעים... ונתמחו באותו המדע, ואז ידבר אותו האדם באותו המדע אשר נתמחה בו, ובמדעים אחרים שאין לו בהם ידיעה כלל, או שידיעתו מצומצמת בהם, ויעשה דבריו באותם המדעים, כדבריו באותו המדע שהוא בקי בו. ובפרט אם היה אותו האדם ממי שנזדמן לו אחד ממיני האושר המדומים, ומביטים עליו מבט של גדולה ורוממות, ונעשה מאנשי המעלה, ידבר ויתקבלו דבריו באהדה, ואין משיבין על דבריו, ואין מקשין עליו, הרי כל מה שגבה האושר המדומה הזה ונתעצם, יתחזק אותו החולי ויתעבה, ויהיה אותו האדם הוזה במשך הזמן, ויאמר מה שנתחשק לו לומר כפי דמיונותיו... לפי שאינו רוצה לומר שיש דבר שאינו יודע אותו. וכבר הגיע התעצמות המחלה הזו במקצת בני אדם... שבא להוכיח ולבאר שאותם המדעים שאינו יודעם הם בלתי מועילים ואין צורך בהם, ושאין שום מדע שראוי לכלות בו את הזמן כי אם אותו המדע שהוא יודעו ולא יותר... כללו של דבר, שהמחלה הזו נפוצה ומתפשטת מאד. וכאשר תתבונן בדברי האיש במבחן הצדק, יתברר לך שיעור מחלתו זו, והאם אותו האיש קרוב לבריאות או קרוב לכיליון." 'בנתם או לא? קטונתי מלומר או לייעץ לכם/ן איך לחיות את חייכם/ן. אני יודע את מקומי היטב. אולי יש ל"גוגל" משהו להציע. ואולי ביום מן הימים, כשאסיים לקרוא כל מה שרציתי להספיק, אפתח קצת יותר את הלב והפה, מכל מקום, כאן זה ודאי לא יקרה. כאמור, שכיות חמדה ותכשיטים, ביי ביי לכם ובלו בנעימים ונדגיש בלורד כי זו ממש אינה טריקת דלת אלא איחולי החלמה, שלום, אהבה ופיכחון לכולם/ן. ברגשות הוקרה עד אין קץ ובטוב תלינו, אלדד (ויפות 24 אלף שעות קודם)