איך מישהו פתאום מפסיק לקחת תרופות ?

אני לא מבין איך מישהו פתאום מחליט להפסיק לקחת תרופות? איך אפשר לקחת כזה סיכון? אני מבין שיש כאלה ששינו תזונה, או הלכו לכל מיני רופאים מיוחדים, או אני לא יודע מה, והפסיקו לקחת תרופות, והם ברמיסיה כבר שנים? איך מחליטים כזה דבר? מה קורה כאן?

לא יודעת למה השאלה שלך הזכירה לי את השיר הזה, ובעצם אולי הוא מתאים... פשוט מפסיקים להאמין שהתרופות עוזרות, אז למה להמשיך לקחת משהו שלא עוזר? זה נראה מפחיד אבל זה מאוד פשוט. זה לא נראה כסיכון! מישהו פעם דימה את זה לדתי שחוזר בשאלה. בפעם הראשונה שהוא נוסע באוטו בשבת, הוא בטוח שאלוהים תיכף שולח בו ברק והורג אותו במקום. והוא מחכה ומחכה שזה יקרה, אבל נחש מה! זה לא!

אני מניחה שכשמישהו ברגיעה מאד טובה הרבה מאד זמן, ובעצם חוץ מנטילת התרופות הוא מרגיש בריא לחלוטין, מתעוררות במוחו מחשבות שזה מיותר, ושאפשר להפסיק ולא יקרה כלום (לפעמים זה נכון, ולעיתים קרובות יותר לצערי - זו טעות). הדבר הנבון לעשות במקרה כזה הוא ללכת לרופא ולהתייעץ. יתכן שהרופא יסכים עם המטופל, שאפשר לנסות בלי, ואז בד"כ ההפסקה תהיה הדרגתית גם כדי לתת לגוף להתסגל וגם כדי לראות איך הגוף מגיב לירידה במינון, לפני שמורידים לחלוטין. יש כמובן גם מי שמחליט על דעת עצמו, ומפסיק לבד ובבת אחת, או בהדרגה. לפעמים האינטואיציה עובדת ומסתדרים בלי, ולפעמים ההתלקחות לא מאחרת לבוא. למי שמחליט להפסיק עם תרופות ה"תחזוקה" אני יכולה רק להחזיק אצבעות ולקוות עבורו לטוב. אין תעודות ביטוח בלי תרופות, כמו שבמקרים רבים אין תעודות ביטוח עם תרופות..

לא נראה לי שזה קורה "פתאם". אתה צודק זו בהחלט החלטה חשובה ואין לי ספק שרוב החולים המטופלים תרופתית כעת יזנחו את הטיפול כ"כ מהר ביודעם שקרוהן/קוליטיס היא מחלה כרונית. אבל...אלה שכן מפסיקים לקחת תרופות הם אנשים שמרגישים שהם בריאים. הם אנשים שמרגישים שהטיפול למחלה שלהם לא עובר דרך מכון הגסטרו בביה"ח... הם מרגישים שהם מספיק חזקים ואחראים כדי לקבל כזו החלטה חשובה. אדם המצוי בהתקף ממושך וסובל וכנראה באמת לא מצא פיתרון לבעייתו לא יפסיק את הטיפול התרופתי שקיבל מרופאו.

כשפתאום אתה קולט שהרופא שלך בעצמו אומר לך שהתרופות לא מרפאות אותך אבל יש להן תופעות לוואי שגורמות לך לבעיות נוספות, אז אתה מבין שיש כאן סחרחורת עכברים ומלכודת טפשים ואז אתה לוקח את גורלך בידיך, מנטרל את מה שהאמנת בו וצועד בדרכך לחיים חדשים. ודע לך ד. יקירי, אני היית אחד הסנגורים הגדולים של הרפואה הקונבנציונאלית. היום אני פשוט שואל יותר שאלות

אני מכירה כמה חולים לשעבר שהרופאים אמרו להם להוריד את התרופות לאחר כמה שנים של רגיעה. גם בספרות, לגבי קרוהן, מדברים על הפסקת תרופות לאחר תקופה ארוכה של רגיעה למעט אחרי ניתוח שאז ממליצים על ראפסאל ללא הפסקה. ונטע, האם גם את התכוונת על הפסקת תרופות כאשר מרגישים בריאים? אני התרשמתי שאת דווקא התכוונת למצב שלמרות התרופות יש בעיות, והחולה מרגיש שהתרופות לא עוזרות ואז הוא מפסיק ליטול אותן. נכון?