שאלה מטומטמת לאלה שכותבים על שילשולים
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
יש לי שאלה מטומטמת (אני המטומטם) לכל אלה שכותבים על שילשולים: ממה שאני קורא, אני מבין שזאת בעיה שנמשכת כל הזמן? אצלי היתה תקופה מאוד קצרה בהתחלה, עד שאובחנתי (קדמה לזה עצירות מוחלטת של שלושה שבועות) של שילשולים ואובדן השליטה על הסוגרים, שאז היו לי דליפות מידי פעם. אבל מאז שהתחלתי את הטפול השוטף עם התרופות זה לא קרה שוב, טפו טפו טפו.. אז מה שאני שואל זה , האם אתם ממשיכים לסבול מזה כל הזמן, גם תוך כדי לקיחת התרופות? זה לא צריך להיות כבר בשליטה תחת התרופות? מה קורה כאן?
כמו בכל דבר במחלותינו החביבות, גם זה משתנה מאחד לאחד ומזמן לזמן. המצב האידאלי (הכל יחסי כמובן) הוא שאחרי קבלת טיפול המחלה נרגעת, ואז אין יותר שלשולים - עד ההתלקחות הבאה. אבל, יש מי שאצלו המחלה אף פעם לא באמת ברגיעה, או מי שהיו לו כל כך הרבה התלקחויות שהמעי כבר סובל מפגיעה כזו שתמיד יש יציאות מרובות, גם ברגיעה יחסית. אני למשל לא ממש זוכרת כיום כבר מה זה בדיוק יציאות נורמליות, כי גם כשאני מרגישה טוב ולא הולכת הרבה לשירוים, עדיין כשאני צריכה ללכת זה בד"כ די דחוף, ויחסית לאנשים בריאים - לא מאד מוצק. אני מנחשת גם, שמי שמצוי באמת ברגיעה טובה וממושכת והיציאות שלו חזרו להיות נורמליות - לא מבקר יותר מדי בפורום.
לצערי, בלי ציפיה לקבל תשובה מעבר למה שטליה כתבה כבר לך. אצלנו זה לא מתבטא בשילשולים כל הזמן - אבל גם לא הייתה ממש רגיעה אף פעם. זה בא לידי ביטוי בחולשת שרירים, ב- לפעמים שילשול או יציאות "לא ממש", ב- לפעמים קצת דימום, ב- מדי פעם חום בערב וצמרמורות. בקיצור, לא מה שהיה לפני האבחון. ולא פעם בא לצעוק - אז איפה הרגיעה שמספרים עליה??????? אם יש למישהו ניחומים - אקבלם בשמחה
