זוכרים אותי?

היי לכולם! אז ככה.... אושפזתי ביום ראשון ובינתיים עשו לי רק בדיקת דם וצילום רנטגן של הבטן. עדיין אין תאריך לניתוח. אתמול והיום שיחררו אותי רק כדי לישון בלילה בבית. מחר יחברו אותי לצינור הזנה מהוריד כי הרופאים טוענים שאני לא מספיק חזקה גם בגלל שאני בקושי אוכלת וגם בגלל השלשולים. מקווה שאהיה בבית בליל הסדר. אוהבת את כולכם, ערגה.

היי ערגה, מה שאת מספרת כ"כ מזכיר לי את מה שקרה לי בביה"ח (תמיד אמרתי שכל הביה"ח אותו דבר...) גם אותי אישפזו ביום ראשון לצורך ניתוח. אחרי יום הגיעו למסקנה שאני לא מוכנה (אלבומין נמוך) וחיברו אותי ל TPN , משימה שהוגדרה ככשילון מוחץ גם לא הכניסו את הצינור כראוי וגם חוררו לי את הריאה בטעות וכל השהות שם היתה לצורך טיפול בסיבוך בחזה ומהבטן הם הספיקו לשכוח. אני חלילה לא מנסה להפחיד. הביה"ח שאת תנותחי הוא דה לוקס לעומת הדיר בו ביליתי באותה תקופה. בכל אופן, מה שאני מבקשת ממך ולכל מאושפז הייתי ממליצה להיות מעורב! לרופאים במחלקות יש נטיה לא לשתף את החולה אפילו בנושאים שכן דורשים החלטה שלו. חוץ מזה שיבצעו את הכנסת הצנתר תוודאי שהמקום נקי וסטרילי (זה מאוד חשוב) בד"כ אין בעיה עם זה אבל יש בתי-חולים כנראה שפועלים אחרת. תדברי עם כל מי שאת יכולה בצוות על הניתוח. נושאים כמו: מה התכנית הכירורגית? מה מדיניות המשככים לאחר הניתוח? תנסי לבקש חדר פרטי או לפחות פינה נוחה - בד"כ במנותחים מתחשבים יותר. והעיקר לשמור על שפיות. אני מאחלת לך בהצלחה והעיקר שתרגישי טוב. אם יש בידייך את האפשרות, אנא עדכני אותנו. תחשבי חיובי ותגייסי את כל קרובייך האהובים שיעזרו לך בשעת הצורך.

כפי שהבטחתי בשרשור הקודם, התחלתי לחשוב עליך אתמול. אני מאחלת לך השמנה יעילה, והתחזקות מתאימה ואחר כך הצלחה בניתוח! ובינתיים חג שמח וליל סדר, כפי שאת רוצה לחגוג אותו.

בהצלחה! מחזיקה לך אצבעות.