צריך עצה,בקשר לטיסה..

שלום לכל הפורום המקסים, בימים האחרונים לא יצא לי לכתוב בפורום כי בני הגיע אליי לעשות את חופשת הפסח ואני נהנה להיות סביבו ולהרויח זמן איכות עימו. ועכשיו לשאלתי,למשפחתי יש משפחה בטורקיה והוזמנו לאירוע,הורי מאד רוצים שאבוא עימם,ואני מאד חושש,וכל הזמן רץ לי "הסרט" בראש שאני באוויר חייב לנוחיות והתא תפוס..., חשבתי אוליי לעשות חוקן לפני הטיסה או אפילו לבקש מהרופא שלי את החומר המנקה מעיים שנתנו לי לפני בדיקת הקולונוסקופיה ,האם זה רעיון טוב?,וכמובן שלפני הטיסה אני חושב לקחת כדור לעצירת שילשולים. בקיצור כולי תקווה שתעוצו לי מנסיונכם. תודה,אלי גולני.

היי גולני, לדעתי לא כדאי להשתמש באמצעים שהזכרת. טיסה לטורקיה היא קצרה מאוד וכמובן שיש שם שירותים - במטוס, בשדה תעופה וכמעט בכל מקום. אולי עדיף לשתות תה (אפילו רגיל) ולנסות להירגע וכמובן ליהנות, לנצל את "המטלה" לחופשה. תבלה.

דבר ראשון צריך להרגע. לחץ רק מגביר את הצורך ללכת לשירותים. מה שאני הייתי עושה כשהייתי צריכה לטוס בתקופות לא מי יודע מה, זה ככה: ביום קודם לאכול רק דברים קלים כמו אורז, ועוף. לנסות לקבוע טיסה לשעות הצהריים המוקדמות, למרות שאני יודעת שלרוב זה לא תלוי בנו. ביום הטיסה לא הייתי אוכלת בכלל, אלא רק לועסת מסטיקים, שזה קלוריות מרוכזות בלי שום דבר שנכנס לבטן, וכמובן לא שותה שום דבר שעלול לגרום לשלשול כמו קפה או שוקו. אם זה לא עוזר אפשר לקחת שני אימודיום. במטוס עצמו - מבקשת מושב במעבר, עדיף מעל הכנפיים, שם הכי "יציב". מנסה לישון, ולא לשים לב כל הזמן אם השירותים תפוסים או לא. בכל מקרה, אם חס וחלילה מתחיל צורך, אפילו קטן, ישר אני קמה ועומדת בתור לשירותים (אם יש תור כמובן) ולא מחכה לרגע האחרון. וכמובן לא אוכלת שומדבר במטוס. זה גם תלוי מה משך הטיסה. בטיסה יותר אורכה משום מה יש פחות תור לשירותים ובמטוסים גדולים יש גם יותר חדרי שירותים. ועצה אחרונה - אם אני חייבת, אבל ממש חייבת, לשירותים כשחגורת הבטיחות אמורה להיות סגורה, אני עושה פרצוף של מי שעומדת להקיא ורצה לשירותים בהתעלמות מנזיפות הדיילות. עשיתי את זה פעם וזה עבד יופי, אבל אולי כיום, בעידן שאחרי מגדלי התאומים, אם אתה רוצה להיות בטוח שלא יירו בך, תגיד מראש לדיילות שיש לך בטן רגישה ויתכן שתיאלץ להקיא או לרוץ לשירותים באופן פתאומי. ובשום פנים ואופן אל תוותר על בילוי עם המשפחה בטורקיה בגלל כל זה.

גולני שלום, סוף סוף יש לי ממש עצות למרות ניסיוני הדל... 4 ימים אחרי שאובחנתי עם קרוהן, טסתי חזרה מניו זילנד שזה אומר שתי טיסות בנות 11 שעות כל אחת. לפני הטיסה ביקשתי מהרופא מכתב שמסביר את מצבי כך שאוכל להראות אותו בצ'ק אין ולדיילים. את הטיסה הראשונה עשיתי במחלקת עסקים, מה שהיה בהחלט שווה את הכסף כי המושב היה הרבה יותר נוח (אני סובלת מפיסורות) וישבתי ממש ליד השירותים, כך שלמרות שקמתי אולי מאה פעם לשירותים לא היו לי שום תורים ושום בעיות. הטיסה השניה היתה באל על והדיילים תודרכו בהתאם. הושיבו אותי ליד השירותים (במושב עם המאבטח...) ובפעם היחידה שהיה תור, הדייל, שרק ראה אותי קמה מייד פינה לי את התא. ולכן אני חושבת שעדיף להתמודד עם המבוכה ולהסביר את המצב אם יש אפשרות לקבל עזרה. ואגב, באל על כבר רגילים לנוסעים שמסתובבים ליד המטבח לחפש אוכל, אז ככה אפשר להעביר טיסה שלמה בפוזה של מחפש קפה וגם לשמור על השירותים... (טיפ של דיילת!) המון בהצלחה ותהנה! חגית

אלי שלום ! כידוע לך אנני חולה גסטרו, ואולי אין זה הוגן שאתן לך עצות בעיניני "יציאות" וטיסות. אך מאחר שעל רבים בפורום מקובל שחלק מהמצב הגופני קשור גם למצב הנפשי. ברשותך אתיחס למתח טרום הטיסה, שקים אצל רובנו שלא מבלים הרבה בטיסות כחלק מהשיגרה. ההחלטה לטוס כן או לא ? (עם ידידי א' דיברנו זמן רב על תוכניתנו לטוס לקרנבל בברזיל, כשהגיע הזמן לרכוש כרטיסים, אומר לי א' ," מה יהיה היכן אשמור את הכסף שלא ישדדו אותי?, מה אם תמצא בת זוג לריקודים, ואני אשב בצד ?. בנתיים גם לא מוצא חן בעיני אישתי שאטוס איתך ". הסתכלתי אל א' ואמרתי לו, עזוב אותי מסיפורים, אתה טס או לא ? ! מאז היתי בקרנבל בברזיל פעמים, ו- א' ? ? הוא נשאר בארץ !) תחליט שאתה טס וגולני יאלתר ויסתדר. סע לשלום, תהנה מכל דקה וכשתחזור בע"ה אל תשכח לשתף אותנו בחויות. חג שמח ונסיעה טובה ! עוזי.

לאחר כל העצות הטובות שקבלת, אני מקווה שלא תוותר על הנסיעה ושההנאה תהיה מושלמת.