תזונה

שלום לחברי הפורום. כמעט בכל הודעה שקראתי פה בפורום בנושא תזונה, כתבתם שאתם נמצאים בדיאטה יומיומית די קבועה. אומנם קצת לא נעים לי לשאול, אבל אני חייבת...... אתם נמנעים מלאכול דברים שאתם אוהבים מאז שחליתם במחלה? זה לא קיצוני קצת? אני מבינה את הסיבה לכך, אבל זה לא פוגע באורח החיים התקין שאתם מנסים לבנות לעצמכם למרות המחלה? קיבלתי אישור מדיאטנית (שההתמחות שלה היא מחלות הקרוהן וקוליטיס) שכאשר אני נמצאת ברמיסיה, אני יכולה לאכול ה-כ-ו-ל. ושבמצב רגוע המעיים שלי מתפקדות כמו מעיים של בן אדם בריא לגמרי. אני ממליצה לכם לנסות לאכול הכול כשאתם בריאים - פשוט תחיו את החיים כמו אנשים בריאים - זה כיף לא נורמלי. נ.ב. גם הרופאת גסטרו שלי אמרה שמותר לי לאכול הכול, ושבניגוד להמון דעות, האוכל הוא אינו זה שגורם למחלה להתפרץ שוב. תחשבו על זה....... בריאות לכולם. הסטודנטית

לסטודנטית (אגב לא הגיע הזמן שתתני לנו שם?) אני מאמינה שרוב חולי הקרוהן / קוליטיס שנמצאים במצב טוב כן אוכלים "רגיל". אין הרבה אנשים שמקפידים למשל על דיאטת הפחממות. יחד עם זאת כל אחד למד מה טוב לגוף שלו, עם מה המערכת יכולה להסתדר וכמובן מה הוא אוהב לאכול. כמו שאת אמרת יש דיאטות רבות ומגוונות והסיבה העיקרית לכך היא שאין חוקה עם כל הכללים לאיך למנוע התקף. הויכוח הראשון בנושא התזונה בין אנשי מקצוע שונים הוא: האם תזונה משפיעה בכלל על המחלה? האם המחלה התפרצה לראשונה בגלל תפריט זה או אחר והאם ניתן למנוע התקפים ע"י הקפדה על תפריט מסויים ואם כן אז מה צריך לאכול וממה יש להימנע? אם את שואלת אותי, אני לא הייתי ממליצה לאכול "רגיל" שנמצאים בתקופה טובה. יש מס' כללים שאני חושבת שיעזרו מאוד לשמירה על ההפוגה ולמען בריאות טובה (ולא רק לחולי קרוהן / קוליטיס) ואלו הם: לא לאכול בערב (והלאה) לצמצם מזון מעובד על כל סוגיו (כולל סוכר לבן, קמח לבן) לא להגזים עם מוצרי חלב, בשר בקר וכבש להמנע מקופאין, אלכוהול, מזון מעושן, משומר להרבות באכילת פירות וירקות בעיקר מבושלים לשתות הרבה מים ותה צמחים והרשימה עוד ארוכה... ושאף אחד לא יתנפל עלי, זו דעתי שלא נכפת על איש. רונית

יש דעות שונות לגבי נושא התזונה, ויש הגיון מסויים במחשבה שהתזונה שלנו כן משפיעה על תקופות התלקחות של המחלה, לפחות מדי פעם. כל אחד עושה מה שמתאים לו.

בקיצור אין לטליה דעה בנושא הזה(כמה מפתיע).טליה,אל תאכילי אותנו בשטויות......

להבנתי, מי שנמצא בפורום הוא בד"כ מי שמחפש תשובות. יש בודאי רבים שמתנהגים אחרת, אבל לא באים לידי ביטוי כאן. האם, כאשר את אוכלת לפי דבריך "הכל", את מרגישה תמיד טוב? בני, למשל, שקבל הנחיה דומה לשלך, עם הצעה לאכול בכל פעם פריט בודד חדש במטרה לבחון את השפעתו על גופו, מוצא בכל פעם מחדש שיש מאכלים שהוא יכול לחזור אליהם, ויש כאלה שמציקים לו. עם כל השאיפה שלו לאכול כמו אדם "בריא" זה פשוט לא הולך וחבל!!!

היי אני ברמיסיה כרגע כך שקל לי להבין את מה שאת אומרת לגבי לחיות כמו אנשים בריאים. אבל בו בזמן צריך לזכור שאנחנו לא... והלוואי שהרמיסיה תהיה תמידית אבל כדאי, לדעתי, לקבוע כללים: "מה אני אעשה כדי לשמור על המצב הקיים". ואם זה הרגלי אכילה נכונים יותר, מעבר לאוכל בריא יותר או אפילו דיאטה, בין אם אישית או דיאטה ידועה יותר כמו הדפ"מ. זה לשיקולו של כל אחד (ואחת). אני חושב שכן כדאי לוותר קצת, צריך להשקיע בבריאות כדי לשמור עליה. האם זה מבטיח משהו ? האם זה בכלל עוזר ? הדעות חלוקות. אבל לחולי מעיים, שיפור התפריט התזונתי נראה לי כרעיון טוב. ואם אני מאמין שכך אשפר את סיכויי לרגיעה ממושכת יותר, אין לי בעיה לוותר על מזון זה או אחר. וכל שאאמין יותר, אוכל לוותר על יותר דברים. אני לא נמצא בדיאטה מיוחדת. כן שיניתי את הרגלי האכילה שלי וגם את התפריט, עפ"י החלטתי ולא לפי קווי יסוד כאלה ואחרים. למרות שיש מאכלים שידועים כמקור לחסימות וגירוי במעי שמהם כדאי להימנע בכל מקרה, אני חושב אז נימנע... ורק בריאות, אורן

לסטודנטית לא מובן לי המשפט "זה לא קיצוני קצת" לא זה לא קיצוני כל אדם שסובל מבעיה רפואית מודע לכך שהמחלה מלווה במיגבלות ובניהן גם אוכל כחי לדוגמא חולי סכרת ,אשר נימנעים ממאכלים רבים -וזה לא קיצוני-זוהי שמירה על מערכת בריאות נכונה. וכמו שענו לך כל אחד מאיתנו יודע מהם מיגבולותיו מיבחינת מזון. ואם היגעת למצב שאת יכולה לאכול הכל תהני ממנו מרגלית

שלום לך ,ושלום לפורום, אני די מסכים עם דברייך ,כשהתפרצה אצלי המחלה ,לפני כשלוש שנים,והמחלה היתה פעילה וחריפה מאד,ביקרתי אצל מספר דיאטיקניות,וכל אחת מהן "תפרה" לי תפריט שונה. עכשיו,מהר מאד הבנתי ש..- כשמחלתי פעילה כל דבר שאני אוכל עושה לי לא טוב,וכשמחלתי ברימיסיה,אני יוכול לאכול הכל ללא חשש!. כשהייתי ברימיסיה נמנעתי רק מדבר אחד,והאמת שהיה לי קשה מאד בלעדיו,והוא "סם החיים",קוקה קולה,אני יודע היום מעל לכל ספק שהמשקה הזה,מקצר לי את זמן הרימיסיה. ועוד מוטו חשוב,אני אוכל כדי לחיות-ולא חי כדי לאכול....... בידידות אלי גולני.