רמיסיה
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
אני מתה מפחד, ופוחדת גם מעין רעה... פעם ראשונה שהבן שלי ברמיסיה (אחרי בערך שנתיים מאז האבחון, בגיל ההתבגרות). הוא ממשיך בתרופות הרגילות, פרוביוטיקה, ויטמינים ומינרלים. עדיין מקפיד מאוד על אוכל בריא (אל תשאלו איזה, אני כבר הבנתי שיש כל מיני גישות - אוכל שעזר לו להגיע לרמיסה), אבל באופן טבעי היה רוצה לטעום קצת מהמאכלים האסורים. האם מנסיונכם- יש אפשרות שהוא לא יחלה יותר אף פעם? האם, להיפך, בטוח שהוא יחלה שוב וזו רק שאלה של זמן? האם הוא צריך תמיד לזכור שהוא חולה, ולשמור על אורח חיים ספציפי? אני יודעת שסה אבסורד להיות במתח דווקא ברגע שאני צריכה לשמוח, אבל ככה זה אימהות... ובהזדמנות זאת, אני רוצה להודות לכל המשתתפים, שמבלי לדעת עזרו לי מאוד לעבור את התקופה הקשה. לא השתתפתי כמעט, אבל נכנסתי לבקר לעתים קרובות מאוד. ושתהיו בריאים!!!
אני מאינה שאם הוא ימשיך עם התרופות הרגילות, פרוביוטיקה ושאר תוספים וכן ימשיך לאכול אוכל נכון המחלה תישאר רגועה. יחד עם זאת קשה לצפות מה יהיה בעתיד ומה יהיה אם הוא יפסיק את התרופות או יטעם מאכלים אסורים. אני בדיעה שכן צריך לזכור שיש את המחלה וזה שמרגישים טוב זה לא אומר שהבראנו. אם הוא חולה רק שנתיים זה טוב כי כל דרך טיפול סיכוייה להצליח. את אומרת "שפעם ראשונה שהוא ברימיסיה" אז ממש לא כדאי להסתכן ולא להזניח. חשוב להיבדק מדי פעם גם שמרגישים טוב ולעשות את כל מה שהביא אותו למצב כזה של רגיעה. אני אשמח בכל זאת כן לשמוע על מה הוא אוכל.
גם אני כמו רונית חושבת שתמיד צריך לזכור שיש איזושהי רגישות במערכת העיכול, וללמוד לשים לב לאיתותים שהגוף מאותת כשהוא מתחיל להיכנס למצב מחודש של התקף (אם זה יקרה בעתיד). חשוב להקפיד על אותן דרכים שהכניסו אותו לרמיסיה ולא לזלזל. ואם הוא יתחיל להיכנס שוב להתקף (מקווה שלא) ישר עוד בהתחלה לדכא אותו. שיהיה בריא (וגם אני אשמח אם תשתפי אותנו איזו דיאטה בנך עושה). נטע.
לנעמי שלום. קודם כל משמח לשמוע שמישהו מגיע לתקופת רגיעה ומרגיש טוב . הלוואי שימשיך להרגיש כך הרבה זמן. אף אחד לא יודע כמה זמן נמשכת רמיסיה וכנראה שגם לא ידוע מה גורם להפסקת הרמיסיה כלומר התקף חוזר. לי למשל היתה תקופת רמיסיה של 6 שנים, וזה מצב מצויין. עצתי לך בתקופה הראשונה של הרגיעה שבנך ישמור על אותה תזונה שבה הוא מרגיש טוב ובניגוד לאחרים כאן בפורום אני חושבת שאם רגיעה נמשכת זמן ממושך אפשר לאט ובזהירות לנסות מידי פעם מאכל אחד נוסף בכמות קטנה ןלראות איך הגוף מגיב. שוב לא בזמן הקרוב כי כעת הוא התחיל ברגיעה אחרי תקופה ארוכה שבה המעי היה חולה. אני חושבת שתקופת רגיעה זה זמן שבו לא צריך לשים את המחלה בפוקוס. בנך הוא בחור צעיר שצריך לחשוב על הנאות, בילויים, לימודים רכישת מקצוע וכו' ולא לחשוב כל הזמן על מצביי חולי. אפשר לשמור על תזונה נכונה בלי להרגיש חולה ויש הרבה אנשים בריאים שאינם אוכלים מאכלים מסויימים מכל מיני סיבות ( למשל רצון לשמור על משקל וכו' ). כמו כן הצורך בנטילת תרופות כרוניות קיים אצל הרבה אנשים ואפשר לקחת תרופות מבלי להרגיש חולה. כל זה יבוא בהדרגה, אל תתני לו לחשוב במושגים של מחלה של אסור לאכול או לעשות דברים מסויימים, כל זמן שהוא מרגיש טוב , הוא צריך להעסיק את עצמו בתכנים המעניינים את בני גילו. חשיבה חיובית, תעשה לו רק טוב. כמובן להיות קשוב לשינויים בגוף כמו שעושים גם אנשים בריאים. בהבדל אחד. כאשר אדם בריא מרגיש כאבי בטן או תחילה של שלשול הוא אומר עוד יום יומיים זה יעבור, חולי מעיים ברגע שיש תסמין ראשון למחלה חייבים להיות יותר עירנים ולחשוב מיד מה לעשות כדי לא לתת למצב להידרדר. שוב אני מאחלת לבנך בריאות טובה בברכה דבי
קודם כל תודה לכולכם, ושוב- איחולי בריאות שלמה. הבן שלי- בטח כמוכם - יותר בריא בנפשו מאמו... אני משתדלת אבל שהוא לא יהיה שותף לחרדות שלי ואני מאפשרת לו לעשות כל מה שהוא רוצה. אני מאמינה שהוא הגיע לרמיסיה בזכות שהיה קשוב מאוד לגופו, ובאופן איטי אך יסודי, התאים את הלך חייו ליכולות שלו. אחד הכיפים ברמיסיה, זה שהוא עושה עכשיו כמעט כל מה שהחברים שלו עושים (בילויים, לימודים וכד'). לגבי התזונה - הוא בעיקר לא (!)אוכל - חומרים משמרים !!!, לצערי ולצערו עדיין לא מסוגל לאכול פרות וירקות. אולי באמת יתחיל עם פרי אחד ונראה איך זה ישפיע. לא אוכל מאכלי חלב, למרות שאין לו רגישות ללקטוז. חזר לאכול שוקולד, בינתיים בלי בעיות! והשאר: פרוסות חלה, ביצים, בשר עוף, תפוחי אדמה ללא שומן, הרבה גלידת וניל שמנה. לעתים, חומוס תוצרת עצמית (ללא חומר משמר).
