כן למחר...

לפורום המקסים שלנו שלום! אני זוכר היטב כמה מתוסכל ומיואש חשתי בימים הראשונים לאחר שבישרו לי על מחלת הקוליטיס. ובימים האחרונים הצטרפו לפורום חולים חדשים אשר חוסר הידיעה והבילבול,הביאו אותי לכתוב להם ולנו שיר חדש ,שיוסיף מעט אופטימיות. מחר חדש\אלי גולני כמה מעודד לדעת שתמיד ישנו מחר וכל הרע של היום יהיה בלשון עבר אולי המחר יביא עימו בשורה ואולי עוד נאמר,מחלתינו?,לא נורא.. אולי ישנו אור בקצה המנהרה והציפיה לתרופה ,כבר מאד מאד קצרה נקום בבוקר ללא כאב וחששות ונשתה ספל שוקו, מבלי לספור תרופות.. נצא לטייל מבלי לחשוב על "דרכי מילוט" ובקניון לא נחפש את "האפס אפס",בשילוט.. אסור לנו "להתחבר" ליאוש ולדיכאון אסור לנו לשדר עיפות וחידלון צריך לזקוף את הראש ולהמשיך לחייך ועל חצי הכוס המלאה ,להעריך ולברך אל נשכח ,שכל מחר הוא יום חדש הריק הוא "הבאסל",והמלא הוא הדבש! אלי גולני.04.02.2003 . מאחל לכולנו בריאות טובה! אלי גולני.

תודה לך גולני דרך אגב יש לי טור ל 26/1/03 לגסטרו ברמם רוצים לדעת איך הסגתי אז כך: הלכתי בבוקר לקופת חולים לרופאת משפחה לאחר צעקות לצערי אז נעלצתי לצאת מהחדר מנהלת המרפאה שמעה ירדה למטנ ואיימתי להתלונן למשרד הבריאות ותוך 2 דקות היה לי הפניה ביד לצערי מי שתמים לא מקבל ומי שיודע לצעוק מקבל לאחר מריבה

בן - איזה יופי שהשגת תור. אני מתארת לעצמי שזה יהיה ב- 26.2, ולא כפי שכתבת. מחזיקה לך אצבעות. ולגולני - ממש כיף לעקוב אחר ההודעות שלך- תודה.