סיפור

רציתי לשתף אתכם בשיחה מעניינת מהשבוע האחרון שלי עם רופא. במסגרת תפקידי אני עובדת בעיקר עם רופאים (מנהלי מרפאות) ובכלל עם כל הצוות הרפואי במרפאות שונות. באחד הימים ישבתי מול המחשב והרופא המדובר, מנהל המרפאה ישב לצידי ופתאם הבטן השמיעה קול (ודווקא התופעה הזו עברה אצלי) ואז הוא שאל אותי אם אני סובלת מתסמונת המעי הרגיז אז אמרתי לו שיש לי קרוהן. תגובתו הייתה "זו בעייה" עוד לא הספקתי לומר "אתה מספר לי" והוא חזר על המשפט שוב. עד אותו רגע שמרתי את העניין בסוד כי מניסיוני התעסוקתי ממש לא מומלץ לחשוף פאקים בריאותיים. בכל אופן שאלתי אותו מה לדעתו הטיפול הטוב ביותר למחלה (וזה אחרי שסיפרתי לו מקצת מההיסטוריה). הוא התרווח לו על מיטת הטיפול ונאם לי שעתיים בערך (טוב שאני מרוויחה לפי שעות). קודם כל הוא אמר שהוא מאמין בטיפול אגרסיבי, הווה אומר סטרואידים ותרופות מקב' 6mp בזמן התקף ואז להפסיק וחוזר חלילה. בשיטה הזו הוא אמר שנמנעים מניתוח, כלומר אסור להגיע למצב שתהייה החרפה בדלקת וכך תמיד המחלה תישאר רגועה. כמובן שבתגובה לזה אמרתי לו שאני עברתי את כל המסלול שתיאר בפני (+ אנטיביוטיקה ומגוון תרופות אחרות) וממש לא הגעתי לרימיסיה. ואז הוא אמר לי: "את צודקת, זה מאוד מתסכל ורק שתדעי שהרופאים מתוסכלים לא פחות מהחולים כי הם רוצים לעזור ולא יודעים איך, הם פשוט מנסים, לפעמים זה עובד ולפעמים לא". על רפואה אלטרנטיבית בכלל אין על מה לדבר, לא היה לו מה לתרום לשיחה אבל הוא הקשיב לי. עד כאן. כצפוי כל הרופאים אותו דבר והעבודה שלי איתם רק מחזקת בי את התחושה של חוסר אמונה בהם. אגב, אמרתי לו גם שאני מזמן איבדתי אמון ברפואה הקונוונציונאלית והוא צחק.

ובאמת לפעמים מרתק לדבר על המחלה עם רופא שלא מטפל בך, אלא מכיר אותך על רקע אחר, ולפעמים הוא גם לא מומחה בגסטרו. למשל, בשיחה עם בעלה של חברה, שהוא כירורג, הוא שאל אותי "למה את לא עושה ניתוח וגמרנו?". לעומתו, בן דוד שלי, שהוא רופא גסטרו בצרפת, לא המליץ לי על ניתוח אבל בהחלט לחץ עלי להפסיק עם הסטרואידים כמה שיותר מוקדם. דוקא השיחה עם הרופא הזה מעידה מה שנשמע יותר הגיוני מהרבה השמצות שעפות פה בפורום נגד הרופאים. זה לא שהם שומרים בבטן איזה סוג, או מרמים אותנו בהבטחות. הם פשוט קצת חסרי אונים, בדיוק כמונו, כי מה שיש להם להציע עוזר רק חלקית, ולא לכולם. בסך הכל, אני מעדיפה את הגישה הישרה הזו על פני כל מיני הבטחות שוא של "קוסמים" למיניהם שפוקדים את הפורום מדי פעם. ולגבי הרפואה האלטרנטיבית - זהו שם גדול להמון שיטות שחלקן טובות וחלקן לא. הקושי הגדול הוא להבחין ביניהן.

בטח יש לך אזרחות צרפתית. :-). חוץ מזה זה די הגיוני שלרופאים יש מה להציע בצורה די מוגבלת.מחלות מעיים הן רק אחת בשורה ארוכה של מחלות שלרפואה אין מרפא אלא דרכים להקל על הסימפטומים. צריך לדעת מה יש לרפואה להציע ולקחת את הטוב שבזה. אני כבר בגיל 20 פיתחתי את הגישה הזו די בהשפעה של קריאה על הומאופתיה וטיפול בהומאופתיה שזה בשגרה לטפל בצורה טבעית כדי להמנע מנזקים של תרופות ורק במצב של החרפה שיוצאת משליטה להשתמש ברפואה כדי לבלום אותה.חוץ ממעקב רפואי שזה תמיד טוב וזה לא מזיק.

גם אני לא האמנתי שיש משהו מלבד הרפואה הקונבנציונאלית ונלחמתי אפילו על דעתי זו. עד שלפני כמה זמן היתה לי נסיגה עצומה (יחד ולמרות התרופות) ואמרתי לעצמי "מה יש לי להפסיד אם אשנה את התזונה"? שיניתי אותה לפי מה שהתפרסם בזמנו כאן בפורום והיום אני בן אדם אחר! בשבוע שעבר הפסקתי גם את תרופות האחזקה. היום אני ממש כבר לא מאמין ברפואה הקונבנציונאלית שיכולה לרפא משהו. אבל אני גם לא מאמין ברפואה האלטרנטיבית. אני פשוט חושב שלשני סוגי הרפואה אין עניין לבוא ולהגיד לשנות תזונה בגלל שאין בזה רווח. כלומר, אין אפשרות לעשות כסף. לכן נראה לי שכולם בעצם שרלטנים ובסך הכל צריך לשנות כמה דברים באוכל ובשתיה אצלי זה עובד ודווקא ממש לא מסובך. זהו. נגמרה המגילה שלי. תהיו לי בריאים.

אתה באמת חושב שצריך רק "לשנות כמה דברים באוכל ובשתיה" ואז נרפאים? אני מאמינה גדולה בכוחה של התזונה ומשוכנעת בתועלתה ברוב במחלות אבל נראה לי שבמחלות כרוניות קשות כאלה צריך יותר. התזונה היא תומכת בכל סוג טיפול מוצלח אבל חייב להיות משהו מעבר לכךלמשל נטילת פרוביוטיקה לדעתי היא הכרח ודברים אחרים שמשתנים מאדם לאדם. לא כל המטפלים/רופאים הם שרלטנים. לרובם יש כוונות טובות ושאיפתם שהטיפול באמת יצליח אז מה אם הם מקבלים גם שכר על עבודתם כך בכל עיסוק לא? כל אחד והעבודה שלו. אשמח לשמוע יותר על השינויים אצלך ומה אתה בכל זאת אוכל היום.