ועוד משהו

עוד משהו שמלחיץ אותי- נושא העבודה. מכירים את זה כשאין זמן לנשום ואתם חושבים על כל הדברים שאתם רוצים לעשות והייתם עושים- לו רק היה לכם זמן... ואז- יש לכם!! אבל אתם לא עושים רבע ממה שרציתם לעשות לפני? אז עכשיו יש לי קצת יותר זמן (למרות שכמובן יש את המבחנים וכו') ובכל זאת אני לא עושה את כל מה שרציתי לעשות לפני. בנוסף אני מוצאת את עצמי, במקום להינות מהזמן שהתפנה לי, מתחילה לדאוג ולהילחץ מזה שאין לי עבודה ומה יהיה אם כשאני אתחיל לחפש אני לא אצליח למצוא וכו' וכו' (וזה לא שאני לא יכולה להסתדר בלי בינתיים) . בקיצור- אני לחלוטין לא מנצלת את הרגע.. וזה מטריף אותי. מה עושים?

לחץ זה דבר שאם את לא מצליחה להתמודד איתו לבד, אולי כדאי לך לשקול טיפול פסיכולוגי, אפילו קצר טווח, ממוקד לבעיה הזו של ניצול הזמן בצורה נכונה, ויצירת דחף פנימי לעשות דברים. אני יודעת שבמצבי לחץ כשיש הרבה מדי מה לעשות, הגוף והמוח יכולים להגיב, בהכללה, בשתי דרכים אפשריות - לפעול, או להשתתק.. כלומר - להכנס לאיזו תזזית של פעילות ולהספיק מיליון דברים, אולי אפילו עד שמגיעים לתשישות, או - בהפוכה לגמרי - לשבת על הספה ולאכול את הלב שלא עושים כלום. אי מעדיפה את השיטה הראשונה דוקא, כי לדעתי היא יותר בריאה לנפש, אבל לא קל להכנס לזה כשיש מצב רוח רע או כשלא רגילים לזה ולפעמים עזרה מבחוץ תורמת לשינוי. אני מכירה את זה מעצמי - אני יכולה לדחות משהו ולדחות ולדחות עד שמצטברת לי רשימה של עשרים דברים שצריך היה כבר מזמן לעשות, ואז אני בבת אחת תופסת את עצמי ובפרץ של אנרגיות עושה את כל העשרים דברים באותו יום ונוחתת בסופו של היום במיטה - רצוצה אך מרוצה. הלואי שהייתי יכולה לפרוש את המטלות על פני הזמן בצורה אחרת, אבל אי פשוט לא מצליחה.

זה מזכיר לי את עצמי. גם אני דוחה תמיד דברים ואז ביום אחד נכנסת למצב רוח של עשיה ועושה הכל. אני בדיוק הפסקתי לא מזמן טיפול פסיכולוגי ועברתי למטפלת אחרת, ונראה לי שיש לזה קשר למה שעובר עליי, (כי לוקח זמן להתרגל למעבר...) אני מאמינה שכחלק מהטיפול במחלה צריך לשלב גם טיפול פסיכולוגי. ולפעמים אני חושבת שאולי כל אחד צריך טיפול, עם מחלה או בלי, העולם היה נראה הרבה יותר יפה אם כל אחד היה "עובד" על עצמו... היום לקחתי לי חצי יום של חופש, אני מקווה שזה ישפר לי את ההרגשה. תודה בכל אופן, נטע.

גם אני הייתי עובד בשיטה הזו עד שנמאס לי להיות כמו חיה נרדפת עקב לחצים וחרדות. הבסיס היום שאני משתדל לשמור עליו זה קודם כל להיות רגוע ויציב ומתוך זה לעשות מה שאני רוצה או צריך אבל לא מתוך זה שנוצר איזה לחץ או בהלה.