לטליה

טליה צהריים טובים קודם כל תודה רבה על התיחסותך. האמת שאני כבר שנתיים משכנע את עצמי שאצליח להתגבר על המחלה ועל מגבלותיה. כיום יש לי הכנסה אבל אני רוצה להצליח לצאת ולעבוד בלי לחשוש. אני חושב ששמונים אחוז מבעייתי היא היציאה בבוקר מהבית ,היות ואין לי רכב אני מתכוון להתחיל עוד השבוע להוציא רישיון על אופנוע מה שניראה לי סידור דיי נוח עם מחלתי. והאמת עסקתי המון בהדרכה גם בתפקידיי בצבא וגם הייתי מדריך קורסיי סוהרים בבית ניר לסוהרות. גם על הצעתך לרישיון למונית חשבתי בתנאי שאעבוד יותר בלילה. לגבי הצעתך לנסיעות באוטובוס ולטעון כי אני צריך להקיא אז דעי לך שניסעתי האחרונה באוטובוס היתה בערך לפני שנתיים וחצי בקו נסיעה לכיוון השרון,ובאמת קיבלתי התקף והנהג נתקע בפקק באזור רעננה\כפר סבא וביקשתי מהנהג לרדת כי אני צריך להקיא,תגובתו של הנהג היתה,בוא ותקיא בפח הקטן אני לא פותח את הדלת באמצע הנסיעה,כמובן שאני בנתיים מחליף צבעים וכמו מאלוהים הפקק לפתע השתחרר ותוך דקה הגענו לתחנה ו"וניצלתי" בדקה ה-99 !,מאותה החוויה שחויתי אני לא עולה לאוטובוסים יותר וגם אם אצטרך לנסוע לנתניה אני מעדיך להוציא 300 ש"ח והעיקר לניסוע בראש שקט! שיהיה לך אחלה שבוע!! אלי גולני.

לא התכוונתי שתוציא רשיון למונית... התכוונתי שתיצור לעצמך עסק פרטי, שבו אתה הבוס, וקובע את שעות העבודה (למשל - מתחיל לעבוד בעשר בבוקר ולא בשבע), את תנאי העבודה, ואת ימי חופשות המחלה... זה במיוחד יותר פשוט אם יש לך הכנסה קבועה מהפנסיה, ככה שאתה לא חייב את ההכנסות מהעסק כדי לחיות. אני לא יודעת לגבי אופנוע.. נכון שיותר נוח בפקקים אבל לי אישית יש הרגשה שאופנוע גורם לבטן יותר מדי "קפיצות". לגבי אותו נוהג אוטובוס - כל מה שיש לו לומר עליו זה - היה מגיע לו שתקיא עליו.

את מתוקה!!!!!!!!