שחרור מצהל

לא מספיק המחלה אכשיו רוצים לזרוק אותי מהצבא בגלל שגילו לי את המחלה מה אנו נכים

"מה אנו נכים ?" זה לא במקום. אדם עם מגבלה גופנית או מחלה כזאת או אחרת הוא בנאדם כמו כל אחד אחר. (מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד). מי כמונו יודע. מניח שלא התכוונת לפגוע אבל הניסוח צורם ואולי גם המחשבה שמאחורי זה. לגבי התייחסות עניינית לשיחרור מהצבא, אין לי נסיון בעניין (התנדבות וכו') אבל אני בטוח שלאחרים כאן יהיו תשובות.

מחלות קרוהן וקויטיס הן בד"כ מרשם בדוק לפרופיל 24 או 21. הצבא משחרר את החולים משירות מכמה סיבות - אחת - הוא מעדיף לא לקחת צ'אנסים שתיים - התנאים בצבא באמת לא תמיד מתאימים לחולי קרוהן וקוליטיס גם בהיבט של האוכל, ההגייינה, וגם בנושא הלחץ. שלוש - הטיפול הרפואי (גם התרופתי, אולי חוץ מפרדניזון) במחלות אלה הוא יקר, והצבא מעדיף שקופת חולים תשלם על זה. האפשרויות - להתנדב להמשך שירות - בד"כ הצבא מסכים לקבל את החולים כמתנדבים. זה מומלץ בעיקר עם עוד לא סיימת את תקופת המינימום המזכה אותך בכל מיני זכויות של יוצאי צבא. להשתחרר - ולתחיל את החיים האזרחיים טיפה מוקדם מהמצופה. להלחם עם הצבא, למשוך את הזמן ולקוות שרוב השירות יעבור ככה לפני שמחליטים. מה שכן כדאי להתעקש עליו - זה שלא ישחררו אותך לפני שלפחות נרגע ההתקף הראשון, כך שהמשכיות הטיפול תישמר במהלך ההתקף. אני למשל גם חליתי בצבא, הייתי חודש בגימלים בבית, ואז עוד חודש עד ועדה רפואית הייתי באה לבסיס לחצי יום כי עוד הייתי חלשה, ואחרי הועדה הרפואית התנדבתי. טיפ אחד - כאשר תהיה הועדה הרפואית ויורידו לך פרופיל, אל תרוצי עם הטופס הורדת פרופיל לשלישות הבסיס. תני לדואר הצבאי לעשות את שלו. ככה תרוויחי עוד כמה ימים.