שנה אחרי הגדלת חזה- מאוכזבת

שלום, לפני שנה עברתי הגדלה- 290, 275. בהתחלה רציתי הרבה יותר קטן, הרופא שכנע אותי שאין טעם ובסוף סיכמנו על כ-260. ביום הניתוח עצמו הוא אמר, ממש ברגע האחרון, שאני חייבת 290. זה מה שמתאים לי, אין טעם בפחות וכו'. מכיוון שהוא בעל הניסיון, פשוט אמרתי "טוב". יש לציין שלאורך כל הדרך הבהרתי שאני לא רוצה חזה גדול, אני פשוט לא רוצה להיות עד כדי כך שטוחה (הייתי A קטן- חזה מאוד קטן). בסופו של דבר יצא הרבה יותר גדול ממה שרציתי, אני ממש שונאת את הגודל הזה- ברור שהוא לא פרופורציונלי לגוף שלי. אני מוצאת את עצמי מסתירה אותו ומסווה עם בגדים גדולים. במצבים אינטימיים בכלל לא נעים לי (גם בגלל הגודל וגם כי יש תחושה "פלסטיקית"). מה עושים עם התחושה הזאת? בדיעבד- עדיין הייתי עושה ניתוח, אבל הרבה יותר קטן. אולי 250. אני בחורה קטנה במימדים, מידה 34 ופחות ממטר 60. אולי הוא רגיל לכאלו נפחים של שתלים על בחורות יותר גדולות ויותר גבוהות, ולכן 250 היה נראה לו קטן. אבל בשבילי זה לא קטן, והוא לא היה צריך להמליץ לי על יותר. כשרופא אומר דבר כזה, כשהוא בעל הניסיון והוא בעל הידע, מן הסתם אני אקשיב לו, כי מה אני כבר יודעת? אז חבל שלפני שהוא ממליץ הוא לא חושב מה באמת מתאים לי - אישית. מה עושים עם ההרגשה הזאת? כל הרעיון היה שאני יותר לא ארגיש צורך להסתיר את החזה...

הבעיה העקרית בנתוחים אסטתים היא נושא של תאום ציפיות. המספרים שאת מציינת מבחינת גודל השתלים,פחות משמעותיים. ישנה אפשרות שהבטוי שלהם בנשים שונות בעלי מבנה חיצוני זהה,יתן תוצאה אחרת. במידה והם הושמו מתחת או מעל השריר,ובהתאם לאכויות הרקמה. במידה ואת סובלת מהתוצאה,ישנה אפשרות להקטין את השתל או לוותר על הרעיון של ההגדלה.