ייעוץ בנוגע לטיפול באמנות במתבגרים

טלי שלום רב, שמי עינת ואני מטפלת באמנות בתחילת דרכי, מצאתי עבודה עם מתבגרים אשר לומדים בפנימיה, אשר מגיעים מרקע אישי קשה, הנערים יוצאים הביתה מדי סופשבוע. קיבלתי שלושה מטופלים מתבגרים: נערה בת 18 אשר סבלה מבולימיה עד לפני שנה וכיום הבעיה מאחוריה, אך קיים חשש שהבעיה תחזור. נער בן 17 אשר היה חשוף בילדותו לאלימות קשה במשפחה, נוטה לונדליזם ועבירות רכוש. נער בן 17 אשר סובל מהתפרצויות זעם, וקושי בקיום מערכות יחסים כאשר הן הופכות לאינטמיות ועמוקות יותר. כמובן שאני מתארת הכל בקצרה. עד כה במסגרת הפרקטיקום עבדתי עם ילדי גן וילדי בי"ס בגילאי 8-11. ערכתי שיחה קצרה עם כל אחד מהם, שיחת היכרות וציפיות ולאחר חנוכה נתחיל בעבודה. במהלך השיחה, חשתי את השוני הכל כך גדול שקיים בקשר עם מתבגר לעומת ילדים צעירים יותר. שאלתי היא מבחינת מערכת יחסים טיפולית נכונה, עד כמה עליי לשמור על הגבולות ובאיזו צורה, שכן מצד אחד חשתי שאני יכולה מהר מאד להיהפך לחברה. חשתי קונפליקט מסוים בנוגע לכך שכן עליי לטפל בילדים הללו. אשמח על תשובתך, עינת

עינת שלום רב, הטיפול במתבגרים הינו מורכב, בעיקר בשל הצורך הבולט בגבולות, ויחד עם זה הטישטוש שהם מנסים לגרום לגבולות. עם כל מטופל ומטופל יש למצוא את דרך הביניים, שבה הגבולות העיקריים ברורים לך ולו/לה, ובתוך הגבולות הללו יש חופש ויכולת בחירה. איך עושים את זה? המטפל זקוק להדרכה טובה, ואז הוא הופך להיות מודע לתהליכים שקורים בתוך הטיפול, ולעצמו. זו הדרך על פי אמונתי. שיהיה לך בהצלחה, טלי