צריכה עזרה - מה לעשות

טלי שלום יש לי בעיה כיצד לנהוג ואני בטוחה שתוכלי לעזור לי אני עובדת באיזור חרדי במרכז, ומקום העבודה שלי שוכן בבניין מגורים שרובו ככולו מאוכלס ע"י אוכלוסיה חרדית. בכל יום.. בסביבות שתיים עשרה בצהריים מגיעים הביתה שני ילדים (בני 6 ושנתיים) לביתם בקומה העליונה. יש להם מן הסדר "מוזר" שכזה שהם מגיעים ומחכים ליד הדלת עד שאחד ההורים יגיע (בסביבות שעה יותר מאוחר). ילדים קטנים, כידוע, לא יכולים סתם לחכות ליד הדלת והם מתחילים לטייל בבניין, ללכת לרחוב וכו'. אתמול הם היו לבד במשך יותר משעה וחצי - כאשר בן השנתיים רצה ללכת לרחוב ואחיו הגדול תפס אותו ברגליים והפיל אותו (וזה עוד בנוכחותנו - מי יודע מה היה קורה לולא היינו באיזור) רצינו, חברתי ואני, להתקשר לגורמי רווחה אך אישה חרדית מהמשרד עצרה אותנו בגלל ש "א. דבר מקובל בחברה החרדית שילד קטן שומר על אחיו הקטן יותר ו- ב. אין זה ענייננו ואסור לנו להתערב." בקשר לעובדה המצערת הראשונה - נוכחתי לא אחת בקיומה. ובקשר לעובדה השניה - דווקא אני חושבת שלאור המצב בישראל לאחרונה (ורק אתמול, אגב, התפרסמו שני סיפורים על ילדים שנשכחו בלי כוונה וכאן מדובר על ידיעה ברורה) אולי כדאי וראוי לעשות מעשה. מה לדעתך עלינו לעשות? לדבר עם אחד ההורים? מה לומר? לדבר עם גורם אחר? תודה מראש על תשובתך תמר

תמר שלום לדעתי כן לדבר עם ההורים לפחות שיתנו מפתח לילדים בבית גם מסוכן אבל יותר בטוח מבחוץ(אני רק מקווה שלא יכעסו על הילדים כי אם הם משאערעם אותם לבד הם עוד עלולים לכעוס עליהם שהם משתוללים) בי כל הכבוד לך על האיכפתיות

תמר את חרדית? אני כן זה נכון שבציבור החרדי נהוג שאחים שומרים על הקטנים-דרך נכונה ללמד על עזרה לזולה אך כול הורה צריך שהיה לו את השכל מאיזה גיל ועל איזה גיל מתחילים לשמור אני ממליצה לך לדבר עם האמא ולספר לה מה ראית. אני היתי ממליצה לך לכתוב לה במכתב כך יותר קל לקבל ביקורת (בשם אלמונית)

תמר שלום רב, ראשית, אני רוצה לציין שאני מאד מעריכה את האיכפתיות שלך, ואת הרצון לעזור. שנית, לגבי המקרה, ראיתי שכבר אחרים הספיקו להגיב להודעתך, ומה שעולה מתגובותיהם הוא שצריך לדווח, להתריע. השאלה העיקרית היא למי, ואיך לעשות זאת. ובכן, כמייצגת את הממסד הציבורי הייתי ממליצה לך לפנות, אפילו בצורה אנונימית ללשכת הרווחה האזורית, בשיחת טלפון או במכתב. אולם מכיון שאנו מדברים על אוכלוסיה חרדית, בעלת דפוסי התנהגות שונים מאלו החילוניים, אפשר לשער כי אפשר לנקוט בדרכי פעולה אחרות, כמו לנסות לדבר עם ההורים, עם אחד השכנים ואפילו עם הילדים עצמם.... החשוב הוא שעליך להיזהר שמרוב הרצון לעשות טוב, שחלילה לא תיפגעי...כיון שהסביבה יכולה לראות בך כ"מלשינה"... בהצלחה, טלי