הי טלי- זוכרת אותי?

התגעגעתי, צריכה לדבר ואין כל כך עם מי... אז החלטתי להגיע הנה... הבעיות חזרו גם מה שרשמתי במייל הקודם רק באופן שונה וגם הבולמיה, ההקאות חוזרות לאט לאט והמרווחים ביניהם מתקצרים... כל כך קשה לי ואין לי יותר כוח נמאס לי.... אני נשברת.

טל יקרה, בוודאי שאני זוכרת. כואב לשמוע על הקושי והכאב, על החזרה של הבולימיה, על ההקאות החוזרות בקצב עולה, על השבירה שלך.... אבל- הנה מצאת את המקום שיכלת לדבר, להוציא... אני יודעת ובטוחה שיש עוד מקומות כאלה, ולא רק בדרך האנמית משהו של האינטרנט, אלא פנים מול פנים, בטיפול. אני מקווה שאת שם. המקום פה נשאר בשבילך תמיד. טלי

לא אני לצערי לא בטיפול... רוצה אבל לא... זה די קשה לקבל טיפול בצבא, הפחד הזה שיעיפו אותי מהצבא, כאילו בצבא יודעים על הכל והורידו לי פרופיל אבל אני עדיין יכולה לצאת לקצונה אם אני רק ירצה אני לא רוצה שיעיפו אותי ולא רוצה טיפול דרך הצבא לא יודעת כבר מה לעשות קשה לי נורא ולצערי בחיים לדבר פנים אל מול פנים עם מישהו אין! אין אף אחד...

טל טל שלי נראה שאנחנו מכירות שאת יודעת שאת יכולה להתקשר מתי שאת רוצה נכון גם אני כמו שכבר שמת לב לא במצב מדהים האנורקסיה דיי השתלטה עליי אבל בשבילך תמיד יהיה לי זמן

לא ברור לי מה כתבת? אני לא זוכרת שנפגשנו או הכרנו מעבר לפורום... אולי אני טועה? שיהיה לך יום טוב, טלי